עמוד:154

עשיו מנגן זוכרים את הסלון של הנריאטה הרץ ( עמ' 30 ו ) ? האם ניסיתם לתאר לעצמכם כיצד הוא נראה ( עמ' 131 ) ? האם לדעתכם היה בסלון הזה פסנתר ? יש להניח שכן . ובהמשך לסלון הזה עם הפסנתר שבו - הרי לכם קטע מתוך משל שכתב י"ל פרץ . שם המשל - עשיו מנגן . ובמשל סלוני : אנו ( = היהודים ) משולים למנענעים ... היה לו לבורא ( = לאלוהים ) פסנתר משלו - עם ישראל , שלכל מגע ידו היה משמיע לפניו תשבחות ותהילות ! ואירע שהפסנתר זייף פעם צליל מן הצלילים ... והרי אל קנא ( = קנאי ) הוא - ורוצץ את הפסנתר ברעמו : התיבה ( = תיבת הפסנתר ) מפוצצת , המנענעים - מפוזרים ומפורדימ ... ומוטלים הם בכל מקום באבק הגלות , באשפת הגלות , נאלמים ונקפאים , בלא צליל ... ואף - על - פי כן , אם נלחץ מנענע [ של הפסנתר ] ביד זרה , מיד הוא מתעורר ומוציא את צלילו ... את קינתו , את קריאת כאבו וזעקת געגועיו .1.... ונשמעת הבכיה ומתפשטת על - פני כל ארץ מצרים ( = כל הגלות ) ... כי לא יד הבורא נוגעת במנענע , אלא יד אדם גסה לוחצת עליו ... והידיים - הידיים הנוגעות בו - ידי עשיו .1. עשיו מנגן ! כל כתבי י"ל פרץ , כרך שמיני - אבני פינה , עמ' שעד תרגם מיידיש שמשון מלצר

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר