עמוד:90

א . ויש בה ( = בפרשה זאת ) עוד רמז לדורות , כי כל אשר אירע לאבינו ( = ליעקב ) עם עשיו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשיו ... ב . וגם זה ( = הפסוק : " והיה המחנה הנשאר לפליטה") ירמוז , שלא יגזרו עלינו , על עם ישראל , בני עשיו למחות את שמנו . אבל יעשו ( בני עשיו ) רעות עם קצתנו בקצת הארצות שלהם : מלך אהד מהם גוזר בארצו על ממוננו או על גופנו , ומלך אחר מרחם במקומו ומציל הפליטים ... ראו כי גם לדורות תרמוז זאת הפרשה . בכל אחד משני הקטעים מציג רמב"ן ' תחזית היסטורית' לגבי היחסים בין ישראל ובין העמים - בני עשיו . על - פי קטע א - מהי תחזיתו הכללית של רמב"ן ? סמן בקטע את המלים המתאימות . בקטע ב מציג רמב"ן את ' ההקלה הצפויה' בתחזית ההיסטורית , ואף נותן דוגמה להקלה זאת . סמן בקטע את הדוגמה וסכם אותה בכתב . " מלך אחד מהם גוזר ... ומלך אחר מרחם": היעזר במידע שבעמי 88 : האם מצאת קשר בין המצב בספרד במאה ה - 13 ובין ' תחזיתי זו של רמב"ן בקטע ב ? מפגשים מן הסוג המקראי בין נוצרים ליהודים בימי הביניים היה התנ"ך ספר מרכזי חשוב ביותר לנוצרים . חלק מן המלומדים הנוצרים , שהכירו את התנ"ך בתרגומו ללטינית , רצו להשוות את התרגום עם המקור בעברית . לשם כך יזמו מלומדים אלה פגישות עם מלומדים יהודים - פגישות שאיפשרו למשתתפים , נוצרים ויהודים , להחליף ידע , דיעות ורעיונות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר