עמוד:36

בפסוקים שקראת מאשים עובדיה את אדום בשלוש האשמות עיקריות : שמחה לאיד : בני אדום שמחו על הצרה והאסון שבאו על יהודה . עמידה מנגד : בני אדום עמדו מנגד בזמן המלחמה של בבל ביהודה , ולא באו לעזרתם של תושבי יהודה . הריגת פליטים והסגרתם : בני אדום הרגו תושבים שניסו לברוח מירושלים או הסגירו אותם לבבלים . שלצד הפסוקים שבעמי ,35 מתחת לכותרת אשמת אדום , כתוב בכל מלבן את הכותרת המתאימה : שמחה לאיד הריגת פליטים והסגרתם עמידה מנגד פ תביא עובדיה מתנבא בפסוקים על העדניה שעל אדום . סמן את השורות המתאימות בפסוקים שבעמי .35 ממלכת יהודה - לפני הסוף בשנים 594 - 593 לפני הספירה הזמין צדקיהו מלך יהודה שליחים מן הארצות השכנות - אדום , מואב , עמון , צור וצידון . הוא ניסה לשכנע אותם למרוד בנבוכדנאצר מלך בבל , אך ללא הצלחה . הדבר נודע לבבלים , ובסופו של דבר יצא נבוכדנאצר להילחם ביהודה . ממלכת יהודה היתה כבר חלשה מבחינה מדינית וצבאית , ולא הצליחה לגייס לעזרה את שכנותיה . יש לציין כי ביהודה עצמה היו רבים שהתנגדו למלחמה , ובראשם ירמיהו הנביא . באמצע המאה ה - 6 לפני הספירה בא הקץ על ממלכת אדום : שבטים ערביים פלשו לאדום וגירשו את האדומים . אלה ניצלו את מצב המלחמה ביהודה , ומאחר שגורשו מארצם , נכנסו ליהודה והתיישבו באזור הנגב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר