עמוד:34

ישראל ואדום בימי הבית הראשון היחסים בין ישראל לאדום בתקופת הבית הראשון היו יחסים של מלחמה או של כובש ונכבש . כך היה בתקופה של הממלכה הגדולה - בימי דויד ושלמה , וכך היה גם לאחר מכן , אחרי שהממלכה הגדולה התפלגה לשתי ממלכות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה . מלכי יהודה השקיעו מאמצים רבים בהבטחת שלטונם על אדום , כפי שעשו דויד ושלמה לפניהם . הם עשו זאת לא רק כדי לכבוש ולהתרחב , אלא מתוך הצורך לשלוט על אזור הערבה . אזור הערבה , שהיה שייך לאדום , היה בעל חשיבות מדינית וגם כלכלית : בערבה עברו דרכים בינלאומיות חשובות , והיו בה גם אוצרות טבע - מכרות נחושת . מבחינה צבאית ובטחונית , רק השליטה בערבה איפשרה פיקוח על השבטים הנודדים , שאיימו לפלוש מן הדרום . מסיבות אלה חשוב היה למלכי יהודה לשלוט בערבה . אך בגלל התנאים הגיאוגרפיים - שליטה בערבה חייבה שלטון על אדום . האדומים ידעו לנצל את המאבק והמלחמות בין ממלכת יהודה ובין ממלכת ישראל : בכמה הזדמנויות מרדו האדומים במלכי יהודה , והצליחו להשתחרר לזמן מה משלטונה של ממלכת יהודה . בימי מלכותו של אחז מלך יהודה , בשנת 734 לפני הספירה , איבדה יהודה סופית את שלטונה על אדום ועל הערבה . על - פי יעקב ליוור , " מלחמות ישראל ואדום", היסטוריה צבאית של ארץ

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר