עמוד:587

והמה דברי הספרי ורמב"ם בהלכות מלכים , עליהם עמדנו לעיל , כי " כל משימות שבישראל אין ממנים אלא איש ולא אשה", ומביא הוא מקורות נוספים לכך . תחילה סובר הוא , שמאחר שהלכה זו אינה מובאת , לא במשנה ולא בתלמוד , ומדבריהם של ראשונים אחרים משמע שאינם סוברים כך , אין לפסוק לפיה . אך אין דעתו נוחה להסתפק בכך , ובא הוא לכלל הבחנה מעניינת בין פסיקתו של רמב"ם לבין זכות הבחירה הפסיבית של האישה כממלאת תפקיד ציבורי . ואלה דבריו והוא : שלא נאמר בהלכה זאת " שום תשים עליך מלך " אלא במינוי הנעשה על - ידי סנהדרין . אבל בשאלתנו אין כאן מינוי אלא קבלה . שעל ידי הבחירות מכריע רוב הקהל את דעתו הסכמתו ואמונו לאותם הנבחרים , שהם יהיו באי כוחו לפקח על כל ענייניהם הצבורים , ועל זה אפילו רמב"ם מודה שאין כאן שום שמץ של איסור . מכאן עובר הרב עוזיאל לדון בשאלה , שהודגשה רבות בדבריו של הרב קוק ובדבריהם של חכמים אחרים בנושא שלפנינו , שמעורבותה של אישה במילוי תפקידים ציבוריים פוגע בצניעותה בהיותה מצויה בקלחת ההתדיינות הציבורית והפוליטית . מעניינים הם דברי תשובתו לשאלה שהציג , שיש בהם משום מדיניות פסיקתית מאלפת : " הסברא נותנת לזמר , שבכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות , וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי , ונושאים ונותנים , ובכל זאת אין שום פרץ ושום צווחה . לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם . ולא אמרו רבותינו : אל תרבה שיחה עם האשה ( אבות א , ה ) אלא בשיחה בטלה שלא לצורך , ושיחה כזאת היא הגוררת עוון , אבל לא שיחה של ויכוח בעניינים חשובים וציבוריים ; ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הציבור , שהיא עבודת הקודש , מרגילה לעבירה , ומביאה לידי קלות ראש , וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם , ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר . " וכך מסכם הרב עוזיאל את תשובתו המאלפת : " מסקנה : א . האישה יש לה זכות גמורה בבחירות כדי שתיכנס בכלל החובה המשמעתית לנבחרים אשר יעמרו בראש העם . ב . האישה יכולה גם להיות נבחרת בהסכמת תקנת הציבור . מעניינת היא תשובתו של הרב משה פיינשטיין , מגדולי המשיבים בדורנו , על שאלה בנושא סוגייתנו במינוי אישה למשרה ציבורית מסוימת , היינו מינויה כמשגיחה על כשרות . ומעשה שהיה כך היה ( שו"ת אגרות משה , יו"ד , ח"ב , מד [ לב ] ) : " בדבר האלמנה אשת תלמיד חכם אשר היה משגיח על כשרות , ונשארה בלא כלום ואין לה במה לפרנס את בניה היתומים . ובאשר היא אשה צנועה ויראה את ה' באמת , והיא גם חכמה ונבונה ובעלת אחריות אשר יש לסמוך עליה שהיא תהיה תחת בעלה להשגיח , ויהיה לה מזה הפרנסה עבורה ועבור בניה . " פוסק הרב פיינשטיין , כי מותר למנות את האישה לתפקיד זה . לדעת הרב פיינשטיין , עמדתו של רמב"ם , שלכל המשימות בישראל אין ממנים בהם אלא איש , אין לה מקור

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר