|
|
עמוד:576
בקררה ראשונית זו וסל הראי"ה קוק בפתח תשובתו , הינה עקרונית ביותר , ויש לה השלכות לא רק ביחס לאותה תקנה מסוימת בענייני בחירות שנתקנה בקהילת מונקאטש , אלא ביחס לתוקפם של חוקי הבחירות של מדינת שראל , ולמעשה ביחס לכלל מעשה החקיקה של הכנסת בתחום המשפט הציבורי . שאלה רבת - חשיבות - הן במישור העקרוני והן במישור המעשי - היא מידת ההכרה של ההלכה היהודית במעשה החקיקה של כנסת ישראל , שהיא גוף חילוני , שמעשה החקיקה שלו מבוסס ברובו לא על דין תורה . אחת הדרכים האפשריות למתן הכרה הלכתית לחוקי המדינה היא באמצעות הגדרתם כתקנות קהל , דהיינו מעשה הקיקה של הציבור ונבחריו , שיש לו תוקף - בגבולות מסוימים - מבהינתה של ההלכה . אחד הקשיים הגדולים בביסוס ההכרה ההלכתית בחוקי הכנסת על היסוד של תקנות הקהילה היא הדרישה הקיימת בהלכה לקבלת אישורו של " אדם חשוב", דהיינו סמכות הלכתית מוכרת ומקובלת , למעשה החקיקה כתנאי לתוקפו ההלכתי . מאחר שאין חוקי הכנסת מקבלים אישור כזה משום סמכות הלכתית - לפחות לא לכתחילה - לכאורה היה מקום לזמר שאין אפשרות להכיר בחקיקת הכנסת כתקנות קהל . ואולם , הראי"ה קוק מאמץ את שיטת הפוסקים , המסייגים דרישה זו לענייני ממונות בלבד , שבהם בלבד יש צורך בשימוש בסמכות הדרישה לאישורו של " אדם חשוב " המשמש כ"בית דין חשוב", שבידיו מצויה הסמכות להפקיע ממון . המסקנה הנובעת מדבריו היא , שכל תקנת קהל בעניינים שמתחום המשפט הציבורי , כמו זו שבה אנו עוסקים בענייני בהירות אינה טעונה כלל אישורה של סמכות הלכתית ועל כן היא בעלת תוקף הלכתי מוכר . משבאים אנו לבחון את שאלת ההכרה ההלכתית בשיטת הבחירות הנוהגת בישראל לאור העיקרון העולה מדברי הראי"ה קוק בפתח תשובתו , עלינו לומר , שחוקי הבחירות שעליהם מבוססת השיטה מוכרים על ירי ההלכה כתקנות קהל , שיש להן תוקף גם ללא אישור של סמכות הלכתית מוכרת . נשאלת השאלה : כלום אין ההכרה ההלכתית בשיטת הבהירות הנוהגת בישראל אלא הכרה שבדיעבד , אבל לכתחילה אולי גורסת ההלכה היהודית שיטה אחרת - אולי דווקא את השיטה האזורית ? תשובה לכך אנו מקבלים מתוך המשך תשובתו הנזכרת של הרב קוק . לדעתו של הראי"ה קוק , לגופו של דבר אין צדק בטענתו של הרב שערער על חוקיותן של הבחירות היחסיות בקהילתו . לפי הגמרא הרכבה של הסנהדרין היה מבוסס על עיקרון הייצוג השווה לכל השבטים . לסנהדרין נבחרו שישה מכל שבט , וכולם יחד דנו את ישראל , " ודומה ממש לבחירה היחסית שכל חלק מהציבור המסומן באיזו חילוק מיוחד בוחר את באי כוחו ואחר כך כולם מנהיגים את הציבור בכללו . רואים אנו שזוהי מידתה של תורה , לבחור ממונים מכל חלק רשום מן הציבור , וחוזרים אחר כך כל הנבחרים ומנהיגים ביחד את הציבור כולו". לא זו בלבד ששיטת הבחירות היחסיות הנהוגה היום בישראל מוכרת על ידי ההלכה , אלא זוהי שיטה שההלכה היהודית מחייבת . שיטה זו אינה נובעת רק משיקולים
|
|