עמוד:575

לעניינים דתיים מובהקים , בעוד שהאמת היא היפוכם של דברים . השאלה אשר בה יש לדון היא : מהי עמדתה של ההלכה ביחס לשיטת הבחירות הרצויה : בחירות אזוריות רוביות או בחירות ארציות יחסיות . הפעם הראשונה - כך דומה - שבה עלתה לדיון שאלה זו במישור ההלכתי , הייתה במדינת צ'כוסלובקיה , בשנת תרפ"ג ( 1923 ) . בקהילת מונקאטש מסור היה השלטון באורח בלעדי בידי אנשי שלומו של האדמו"ר ממונקאטש , ר' חיים אלעזר שפירא , שנבחרו , ככל הנראה , על פי שיטה שהעניקה את כל המושבים לאותה סיעה שזכתה כמספר הקולות הרב ביותר מבין חברי הקהילה שהשתתפו כהצבעה . קבוצות אחרות בקרב הקהילה , של חסידים אחרים ושל ציונים , לא זכו לכל ייצוג בהנהגת הקהילה . כעקבות חוקת הבחירות החדשה שנתקבלה בצ'כוסלובקיה , שהנהיגה את השיטה היחסית , ביקשו גורמים שונים בקהילת מונקאטש לאמץ גם הם שיטה זו כדי שיוכלו להכניס את נציגיהם להנהגת הקהילה . לדרישה זו התנגד הרבי ממונקטש , ולדעתו הצטרפו רבים אחרים , אבל נשמעו גם דעות חולקות , שלפיהם יש דווקא לצדד בקיום הבחירות לקהילה על פי השיטה היחסית . בעקבות חילוקי הדעות , הועברה השאלה לבירור אצל רבה הראשי של צ'כוסלובקיה , הרב חיים ברודי , שכתב חוות דעת מנומקת בעניין , ובה תמך , מבחינה הלכתית , בשיטת הבחירות היחסיות , ואת חוות דעתו הוא שלח לעיונם של הרבנים הראשיים לארץ ישראל , הראי"ה קוק . והרב יעקב מאיר .., שכתבו אף הם תגובות בנדון , בתמכם בעמדתו של הרב ברודי . מה הם הטיעונים שהועלו כנגד שיטת הבחירות היחסיות , ומה הם הטיעונים בעד שיטה זו ? בחוות דעתו , מצטט הרב חיים ברודי את דבריו של " אחד מגדולי הרבנים בארצנו", שהתנגד לבחירות היחסיות , וטענתו הייתה , שבחירות בשיטה זו מנוגדות לדעת תורתנו הקדושה " אחרי רבים להטות". והלכה רווחת בישראל , שבכל המנויים והממונים להנהגה הציבורית ולמורי הדת - דעת הרבים מכרעת , ו"מועטין נגררין אחר הרוב". דעתם של רוב חכמי ההלכה שהשתתפו בפולמוס זה , לעומת זאת , הייתה , שאין הבחירות היחסיות מנוגדות לדין " אחרי רבים להטות". אתמקד בדברי תשובתו של הראי"ה קוק , כדי להעמיד על דעתם של המצדדים בבחירות יחסיות לא רק כהליך שניתן לו הכשר , בדיעבד , מטעם ההלכה , אלא כהליך שההלכה היהודית מחייבת לכתחילה . ראשית - כותב הרב קוק - מאחר שהבחירות היחסיות נעשו על פי הסכמת רוב הציבור , הרי אפילו אם היה זה באמת נגד דין תורה של " אחרי רבים להטות", וכסברתו של הרב הנ"ל , הרי דין פשוט הוא , שבסמכותו של הציבור לקבל החלטות ולתקן תקנות אפילו בניגוד לדין תורה , אם הדבר נעשה בהסכמת הרוב , ולכן אין כל מניעה שרוב הציבור יקבע לעצמו את שיטת הבחירות הנראית לו , אף אם היא נגד הדין . הראי"ה : הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( 1865 - 1935 ) . שימש כרב האשכנזי הראשי הראשון לארץ ישראל בשנים 1921 - .1935 הרב יעקב מאיר ( 1856 - 1939 ) : שימש כרב הספרדי הראשי הראשון לציון לארץ ישראל יחד עם הראי"ה .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר