עמוד:570

הדמוקרטיה מאפשרת לציבור להטיל על פרטים או על חלקים מסוימים בו הגבלות על החירות על מנת להבטיח אופי מסוים של מקומות ציבוריים כל עוד הגבלות אלה אינן פוגעות בזכויות - יסוד של הפרטים או של הקבוצות שהם משתייכים אליהן . בחברה שסועה , חשוב שהמטרות של האופי הציבורי לא יצרו תחושה של נידוי שיטתי או קיפוח אצל קבוצות באוכלוסייה . יש להסכים שקיימים מאפיינים תרבותיים משותפים הכרוכים בהגבלות מסוימות , מוסכמות , על חירויות שהם חלק מן הרווחה החברתית . הגבלות על עיסוק מסחרי ועל פעילות ביום מנוחה אחיד הן אינטרס חברתי לגיטימי , שיש לו משמעות תרבותית וחברתית שאינה רק או גם דתית בעיקרה . מעבר לכך , יש הגבלות עצמיות שראוי להסכים להן על - מנת לאפשר שותפות טובה ופשוטה של אנשים שיש להם אורחות חיים שונות . ההחלטה שמטבחי צה"ל יהיו כשרים לחלוטין נראית לי דוגמה ברורה ופשוטה . לא נראה לי שיש בה פגיעה בזכות יסוד כלשהי . לעומת זאת , ההחלטה שמועדון הסגל של אוניברסיטת תל - אביב לא יהיה כשר נראית לי בלתי - מוצדקת . העובדה שאיני יכולה לסעוד שם עם עמית שומר - מצוות מפני שמי שזכה במכרז החליט שיש ביקוש לאוכל לא - כשר מקוממת מאוד . אין זה מפני שהמדינה יהודית , אלא מפני שיש בארץ אנשים רבים שהם שומרי - מצוות , ואני רוצה לתת להם תחושה של שותפות מלאה בחיים כאן . בקמפוס יש מסעדות רבות , ואין לי כל התנגדות שכמה מהן יהיו לא - כשרות אם זו העדפת הלקוחות . אבל מועדון הסגל הוא מוסד אחד במינו . איני רואה כל הצדקה שחבר סגל שומר - מצוות ירגיש שהוא מנודה ממנו בשל דתיותו . חבל מאוד שמאבקים על אופיה הציבורי של המדינה מתנהלים תחת כותרות עקרוניות כל - כך , ושהם מתדרדרים לאיום על שלטון החוק ועל הלגיטימיות של המוסדות המוסמכים לקבל החלטות משותפות בחברה שלנו . בין השאר , הדבר נובע מן השבר שחל במנגנוני המשא - ומתן והפשרה . המאבקים בנושאים אלה הינם כיום כוחניים ואלימים , כל צד מרגיש מאוים , כל צד מרגיש שכל ויתור הוא פתח להחלשתו המתמשכת בשיטת הסלמי . עובדות אלה הן איום של ממש על הלכידות החברתית ועל הדמוקרטיה בישראל . שוב , אין כאן עימות בין דמוקרטיה , המחייבת , למשל , את פתיחת רחוב בר - אילן , לבין יהודיות , המחייבת את סגירתו . הדמוקרטיה מחייבת התחשבות בקיומם של מיעוטים בעלי אורחות חיים מסוימים והימנעות מפגיעה בהם במידת האפשר . היא מחייבת גם שתישמר זכותם של אנשים לחוכש תנועה , ושאנשים יוכלו להגיע למחוז חפצם במהירות ובבטיחות . יש להם גם זכות שחירותם לא תוגבל רק משום שיש מי שמתנגד מטעמים דתיים . הדמוקרטיה מפקידה את מלאכת השקלול של האינטרסים האלה בידי רשויות מוסמכות , והיא מחייבת את כל האזרחים לקבל על עצמם את עול החלטותיהן של רשויות מוסמכות אלה . גם אם החלטת בג"ץ אינה מוצאת חן בעיני תושבי רחוב בר - אילן ומנהיגיהם , הדרך לטפל בכך אינה הפגנות אלימות ודברי הסתה כלפי בית המשפט ונשיאו .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר