עמוד:568

בעיקרון , כל מדינה תובעת שליטה על מנגנון ההגירה אליה וההתאזרחות בה . נראה כי העדפת בני הלאום במדיניות ההגירה יכולה להיות לא רק מוצדקת , אלא אף הכרחית . יחד עם זאת , גם אם חוק השבות ניתן להצדקה , חיוני לראות את הפגיעה החמורה בלא - יהודים הכלולה בו . חברה בה הרוב משתלט על מנגנוני ההגירה ועושה בהם שימוש על מנת להגדיל את כוחו היחסי בחברה תעורר בדרך הטבע תחושת קיפוח והתקוממות בקרב המיעוט , שמשאבי מדינתו משמשים להגדלת שוליותו ולהנצחתה . מדיניות כזאת מקוממת במיוחד כאשר במקרים רבים מוכר עיקרון של שבות לגבי יהודים שמשפחותיהם לא גרו בארץ כמה דורות , ונדחות בקשותיהם של פליטים פלסטיניים לחזור לבתיהם . חוק השבות משמש גם מקור לחיכוך מרכזי ועמוק בשסע הפנים - יהודי במחלוקת לגבי " מיהו יהודי". אולם המחלוקת בין יהודים אינה נסבה בדרך כלל על העיקרון של שבות ליהודים , אלא על זיהוים של אלה הדכאים לשבות מכוח החוק . פתרונות חייבים להינתן מתוך מודעות למורכבות של המתחים בין יהודיות ודמוקרטיה בישראל . ערבים היו רוצים בביטול עקרון השבות כפי שהוא קיים כיום , מפני שהוא נותן בידי השלטון היהודי מונופולין בשליטה על ההגירה לישראל , ומתוך כך , שליטה מסוימת בנתונים הדמוגרפיים שלה . האינטרסים של היהודים אינם פשוטים ואינם חותרים לאותו כיוון . לפי בעלי התפיסה הדתית של היהדות , יהודיות לפי ההלכה צריכה להיות תנאי הכרחי ומספיק להצטרפות למדינה . הם צריכים להתנגד ל " איחוד המשפחות " בן שלושוז הדורות שהוכנס לחוק אחרי עניין " שליט", המאפשר כניסה מסיבית של לא - יהודים . לפי בעלי התפיסה הלא - דתית של ציונות , יש לתת העדפה לבעלי זהות יהודית תרבותית - לאומית . * ... תמונה מורכבת זו מעלה את האפשרות שיהיה אפשר להגיע למדיניות הגירה מוסכמת , שיהיו בה יתרונות מסוימים אם כי לא שלמים לכל הצדדים . נושא ההגירה יטופל במסגרת חקיקה הדנה בכניסה וברכישת אזרחות ללא הבחנה מסגרתית על בסיס לאום . חוק השכות בצורתו הנוכחית יבוטל . הסדרי ההגירה וההתאזרחות יהיו ככיוונים הבאים : תהיה מדיניות ברורה ושווה של איחוד משפחות , עם העדפה לאנשים שיש להם זיקה לשטחים שבתחום מדינת ישראל . תהיה העדפה מוסכמת לקליטת פליטים , עם עדיפות לפליטים שיש להם זיקה לעם היהודי . תהיה גם העדפה מוסכמת להיענות לבקשת כניסה לישראל והתאזרחות של מי שיש לו זיקה לעם היהודי . שני אלה מתחייבים מן ההכרה שיש צידוק בקיום מדינת יהודים . הביטוי " זיקה לעם היהודי " מנוסח בכוונה , כך שהגדרת המשתייך לקבוצה לא תיצור התיימרות למתן תשובה לשאלה " מיהו יהודי". .. התאזרחות , לגבי כל המתאזרחים , לא תהיה עניין מידי ואוטומטי . היא תחייב גם היכרות עם ישראל , תרבותה ושפתה , תקופת מגורים והשתלבות מינימלית , והכרזת מחויבות למדינה ולעקרונות משטרה . מכיוון שיש להגביל את ההגירה לארץ , אין זה סוגיית מיהו יהודי : ראו עמ' 266 - .268

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר