עמוד:510

שכלי הביטוי הממלכתיים והמסחריים אינם עומדים לרשותם . על כן מקובל במשפטנו , כמו גם במשפטן של מדינות דמוקרטיות נאורות אחרות , כי לזכות ההפגנה והאספה מוכר מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם . בישראל טרם מצאה זכות זו ביטוי פורמלי בחוק יסוד . עם זאת , מכוח פסיקתו של בית משפט זה הפכה היא לאחת מאותן זכויות יסוד , ' שאינן כתובות על ספר', אלא הן נובעות במישרין מאופיה של מדינתנו כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש . משמעות הדבר היא , כי בפסיקתו של בית משפט זה , זכויות יסוד אלו הן נר לרגליו בפירוש חוקים ובביקורתו על מעשיהן של רשויות המינהל במדינה , וברי שגם רשות מינהלית חייבת לכלכל את מעשיה מתוך כיבוד הזכויות הללו . זכות ההפגנה והתהלוכה היא זכות יסוד , אך אין היא זכות מוחלטת . היא זכות יחסית . היא מוגבלת על ידי זכויות אדם יסודיות אחרות , כגון חופש הקניין וחופש התנועה . היא מוגבלת גם על ידי הצורך לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור ועל מרקם החיים הדמוקרטיים . יחסיות הזכויות מחייבת יצירת איזון בינה לבין הזכויות האחרות . בעתירה שלפנינו ... השיקול שהדריך את מפקד המחוז היה " חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור". חשש זה מקורו , כפי שראינו , בהתנהגות אלימה אפשרית של קהל עוין . פקודת המשטרה ( נוסח חדש ) תשל"א 1971 קובעת , כי ניתן לשלול או להגביל את חופש ההפגנה והתהלוכה מנימוקים של ביטחון הציבור . על כן , אם הפגיעה בחיים או בגוף מצד קהל עוין היא עניין שבוודאות , אין כל ספק , שחופש ההפגנה והתהלוכה חייב לסגת כנגד אינטרסים אלה של היחיד ושל הציבור . אך הנדרשת לשם כך ודאות גמורה של התרחשות הפגיעה ? עניין לנו אפוא בקביעתה של אמת מידה עקרונית , אשר תקבע את מידת ההסתברות של הסיכון הכרוך בפגיעה בביטחון הציבור בשל תגובתו של קהל העוין את המפגינים . מהי אותה נקודת איזון ? לשם בחינתה של שאלה זו , עלינו לנתח את השיקולים השונים , שיש להביאם בחשבון . מחד גיסא עומד השיקול , כי אין לאפשר מצב דברים , שבו קהל העוין למפגינים ימנע מהם מלהפגין . אין לגרוע מחירותו של אדם רק בשל ההתנגדות האלימה לשימוש בחירות זו . במצב דברים זה , מתפקידה של המשטרה למנוע מהקהל העוין מלהפריע למפגינים ולא למנוע מהמפגינים מלקיים את זכותם . ההתחשבות בעוינות הקהל כמוה כהענקת המפתח לשימוש בזכות ההפגנה והתהלוכה בידי המתנגדים לה . דבר זה יש למנוע . אין לתת וטו לאספסוף ופרס לאלימות . אכן , אסור לנו להפוך את הווטו של האספסוף לעיקרון קונסטיטוציוני , המאפשר שלילת זכות ההפגנה והתהלוכה . " כל פעולה שנעשתה שלא במסגרת החוק ואשר כוונה לפגוע בחופש הביטוי של הזולת - ופעולה אלימה לא כל שכן - כמוה כפגיעה בציפור

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר