עמוד:497

פרק ח זכויות אדם ואזרח וזכויות המיעוטים בישראל בהכרזת העצמאות הצהירה מדינת ישראל על מחויבותה לשמור על זכויות האדם : * " מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה , תהא מושתתת על יסודות החירות , הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת , גזע ומין ; תבטיח חופש דת , מצפון , לשון , חינוך ותרבות , תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות , ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות . " בשנת 1991 אשררה מדינת ישראל את האמנות הבינלאומיות לזכויות האדם , שעליהן חתמה בעבר . אשרור האמנות מצביע על מחויבותה של המדינה להגן ולשמור על זכויות האדם . בחתימה על אמנה בינלאומית ובאשרורה מתחייבת המדינה לכבד את הזכויות הכלולות באמנה , להתאים את חוק המדינה להוראות האמנה , להקים מנגנוני אכיפה ולדווח בקביעות לגופים בינלאומיים על קיום הוראות אלה . ואלה האמנות שישראל חתמה עליהן ואשררה אותן : האמנה בדבר זכויות אזרחיות ( 1966 ) האמנה בדבר ביעור כל סוגי האפליה הגזעית ( 1966 ) האמנה בדבר ביטול כל סוגי האפליה נגד נשים ( 1979 ) האמנה נגד עינויים ונגד כל יחס או ענישה בלתי אנושיים ומשפילים ( 1984 ) האמנה בדבר זכויות הילד ( 1990 ) . בפרק זה נברר כיצד מוגנות זכויות האדם והאורח וזכויות המיעוט בישראל וכיצד הן ממומשות . ההגנה על זכויות האדם בישראל מתקיימת בחקיקה ובפסיקה של בתי המשפט ובמאבקם של ארגוני מתנדבים שונים . נקדים ונציין שמימוש הזכויות במדינה ובחברה הישראלית לוקה בחסר , בשל המתח הקיים בין הרצון להבטיח את ביטחון המדינה לבין הרצון להגן על וכויות האדם , ובשל המתח הקיים בין הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית לבין מחויבותה המוצהרת לשוויון לכל אזרחיה . ישראל אף הסתייגה מכמה סעיפים באמנות שאשררה , ובעיקר מן הסעיפים המבקשים להבטיח את החופש להינשא ולהקים משפחה ללא אפליה . לצורך קיצור נשתמש במונח זכויות אדם , הכולל בתוכו גם את זכויות האורח הבסיסיות .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר