עמוד:401

רק הכנסת יכולה להאריך את מצב החירום , וזאת רק לתקופה שלא תעלה על שנה . מאז 1996 הכנסת מאריכה את החלת מצב זה . אסור שתקנות שעת חירום יתירו פגיעה בכבוד האדם . מטרת ההוראות החדשות בחוק יסוד : הממשלה היא להגביל את השימוש בתקנות לשעת חירום , לצמצם את עוצמתה של הרשות המבצעת ולאפשר לרשות המחוקקת להחליט , אגב דיון בכנסת , מתי להפעיל תקנות לשעת חירום , ובכך להגן על זכויות האדם והאזרח במדינה ועל הדמוקטיה הישראלית . ד . תקנות הגנה ( שעת חירום 1945 ) להבדיל מתקנות לשעת חירום , שהן פרי חקיקה ישראלית , הרי שתקנות ההגנה ( שעת חירום ) הן חלק ממורשת החקיקה המנדטורית - בריטית . תקנות אלה הותקנו בתקופת המנדט על ידי הנציב העליון הבריטי , על מנת להקנות לשלטונות סמכויות רחבות במאבקם במחתרות היהודיות . עם קום המדינה נכנסו תקנות אלה למשפט הישראלי מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט שקבעה שכל חוק וכל תקנה מתקופת המנדט שלא בוטלו במפורש בחקיקה ישראלית - תקפים . תקנות אלה מקנות לשר הביטחון ולרשויות הביטחון עוצמה רבה , על ידי מתן סמכויות ביצוע רחבות כאשר צורכי הביטחון מחייבים זאת . סמכויות אלה עלולות לפגוע בזכויות האדם במדינה , למשל : הגבלת תנועותיו של אדם , סגירת אזורים , הכרזה על התאגדות של קבוצה כבלתי חוקית , הטלת צנזורה ביטחונית על עיתונים ומכתבים * וביצוע מעצר מינהלי של אדם שלא הועמד לדין והורשע . חוק סמכויות שעת חירום ( מעצרים ) שנחקק בתשל"ט - 1979 הוא בבחינת חידוש חשוב במאמץ למצוא איזון בין הצורך להבטיח את היכול לנקוט אמצעי חירום ולהגן על ביטחון המדינה ושלום הציבור לבין הצורך להבטיח את עקרונות שלטון החוק במדינה דמוקרטית . לפי החוק , ניתן לבצע מעצר מינהלי רק בתקופה שבה קיים מצב חירום . החוק קובע כי הסמכות לצוות על מעצר מינהלי נתונה לשר הביטחון בלבד . לרמטכ"ל ניתנה סמכות לצוות על מעצר מינהלי לפרק זמן שאינו עולה על 48 שעות , ושאינו ניתן להארכה . החוק קובע כי שר הביטחון יוציא צו מעצר מינהלי רק אם יש לו " יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר". בית המשפט העליון פסק כי " הסמכות שניתנה לשר הביטחון ... היא סמכות רחבה ויוצאת דופן , מכיוון שהיא מאפשרת שלילת חירות אדם שלא בדרך הליך משפטי רגיל , ועל כן יש להשתמש בסמכות זו בזהירות רבה ורק במקרים שאכן הסכנה לביטחון המדינה ולביטחון הציבור היא רצינית , ואין דרך למנוע סכנה וו אלא על - ידי מעצרו של אדם". החידוש העיקרי שבחוק הוא בכך שצו המעצר המינהלי כפוף לביקורת שיפוטית . צו המעצר המינהלי מובא לאישורו של נשיא בית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות מביצוע המעצר , ואפשר לערער על החלטת הנשיא בפני בית המשפט העליון . בסמכותו של נשיא בית המשפט המחוזי , שבפניו הובא צו המעצר לביקורת , לאשר את הצו , לבטלו , או לקצר את תקופת המעצר הקבועה בו . תקופת המעצר המינהלי מוגבלת , לפי החוק , לשישה חודשים , וניתן להאריכה רק באישור בית המשפט . צו המעצר המינהלי מובא לעיון שיפוטי מדי שלושה חודשים או דיון בסוגיה זו ראו בעמ' .541

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר