עמוד:342

מתקרים' מראים כי זה כמה שנים יש בחברה הישראלית מגמה של התחזקות הציבור בישראל שמוכן להסכים לפשרה טריטוריאלית במסגרת התהליך המדיני . לעומתם , המחנה האידיאולוגי התומך ברעיון של ארץ ישראל השלמה הולך ומוצא עצמו בעמדת מיעוט וחש מנוכר . תחושות אלה מחריפות את השסע הפוליטי - אידיאולוגי בחברה הישראלית . השסע האידיאולוגי - פוליטי : דרכי ביטוי המחלוקת על - אודות ההסדר עם הפלסטינים הכרוך בוויתור על שטחים ובפינוי התנחלויות חוצה את המפלגות הפוליטיות למפלגות ימין , כגון מולדת , צומת , מפד"ל ולמפלגות שמאל , כגון מר"צ וחד"ש . מפלגות אלה מבטאות את השסע האידיאולוגי - פוליטי . מפלגת הליכוד מזוהה עם הימין הניצי המתון ואילו מפלגת העבודה מזוהה עם השמאל היוני המתון . המחלוקת בנושא הפוליטי היא אחד הנושאים המרכזיים במערכות הבחירות :'כעיקר מאז הסכם אוסלו . השסע בא לידי ביטוי גם בהתארגנויות במסגרת של תנועות מחאה פוליטיות . מצד אחד , הוקמו תנועות המתנגדות לנסיגה מהשטחים והמזוהות עם רעיון ארץ ישראל השלמה , כמו " זו ארצנו", " תנועת ארץ ישראל השלמה", " נשים בירוק", " גוש אמונים", " חוג הפרופסורים לחוסן מדיני". מצד אחר , הוקמו תנועות המתמדות להתנחלויות , התומכות בנסיגה מהשטחים והמכירות בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית , כמו " שלום עכשיו", " נשים בשחור", " דור שלוס", " רבנים למען זכויות האדם", " עוז ושלום", " גוש שלום " וארגון " בצלם " שנלחם בפגיעה בזכויות האדם בשטחים . כל התנועות מבקשות לרכוש תומכים רבים ככל האפשר . רוב התנועות פועלות במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי , למשל הפגנות לגיטימיות . מיעוטן נוקטות פעילויות החורגות מכללי המשחק הדמוקרטי , כגון סגירת כבישים והבערת צמיגים בצומתי כבישים מרכזיים , הפרעות לאספות פוליטיות של קבוצות התומכות בעמדות המנוגדות לעמדתם , הפצת ססמאות בגנות הקבוצה האחרת . קבוצות קיצוניות כמו אנשי כ"ך לעתים אף נוקטות פעולות אלימות במיוחד , כגון איום על חייהם של פעילים מהקבוצה האחרת , ושימוש באמצעים אלימים כמד פעילים מקבוצות המתנגדות לעמדתם . מאחר שהמחלוקת בשסע זה היא על רקע אידיאולוגי , יש לה ביטויים חריפים המגיעים לעתים להסתה ולהתנהגות אלימה , עד כדי חשש לפגיעה ביציבות השלטון והדמוקרטיה . סכנה זו נשקפת כאשר חלק מהקבוצות איל מסכימות עם מדיניות הממשלה והביקורת על המדיניות חורגת מכללי המשחק הדמוקרטי , והן מערערות על הלגיטימיות של הממשלה ושל העומד בראשה , אף על פי שאלה נבחרו בהליך דמוקרטי תקין . חריגה זו עשויה לפגוע ביסודות הדמוקרטיה בישראל . כך אירע בתקופת ממשלתו של יצחק רבין , אשר הוביל את הסכמי אוסלו : המערערים על הלגיטימיות של הממשלה ושל העומד בראשה נקטו פעולות קיצוניות שבשיאן נרצח רה"מ יצחק רבין על ידי איש מהימין הקיצוני שהתנגד לתהליך השלום עם הפלסטינים . הרמן , ת' יוכטמן - יער , א', " היש מנדט לשלום ? דעת הקהל בישראל והתהליך המדיני", מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר