עמוד:330

שיטת בני נוער ממחקר שנערך על קליטתם של בני נוער יוצאי אתיופיה' עולה תמונה מורכבת באשר לקליטתם בחברה הישראלית : הקשיים בתחום החינוך באים לידי ביטוי בהישגים לימודיים נמוכים יחסית ובשיעור נשירה גבוה מבתי הספר התיכוניים , שיעור גבוה יותר בקרב נערים ונערות מיוצאי אתיופיה מאשר בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים . עם ואת חשוב לציין שבשנים האחרונות חל שיפור של ממש בהישגים של בני הנוער האתיופי בתחום הלימודים : שיעור הזכאים לתעודת בגרות עלה בשנים 1995 - 1998 מ - 7% ל - 20% מתוך כלל התלמידים האתיופים המסיימים כיתה י"ב . גם בתחום החברתי חל שיפור רב בקליטת בני נוער מאתיופיה : בניגוד לתפיסה הרווחת , שלפיה בני הנוער הישראלים הוותיקים מתנכרים לבני נוער מאתיופיה ודוחים אותם , רוב התלמידים האתיופים במערכת החינוך דיווחו שיש להם קשרים טובים עם חבריהם ללימודים והם אינם מרגישים דחויים מבחינה חברתית . אולם הם ציים שהיו מעוניינים להרחיב את הקשרים גם אל מחוץ לבית הספר . עוד יש לציין שלרוב הנוער האתיופי - הן הבנים והן הבנות - יש מוטיבציה גבוהף לשרת בצה"ל ולהגיע לקצונה . השיפור במצבם של בני הנוער האתיופי נובע ממדיניות ממשלתית שמסייעת באופן מיוחד ליוצאי אתיופיה , מתרומת המנהיגות האתיופית הצעירה שמשקיעה רבות בקידום רמת ההשכלה של הנוער וממוטיבציה גבוהה של בני הנוער עצמם ונכונותם הרבה להשקיע בלימודים על מנת להשתלב בחברה ובתעסוקה גבוהה . האתיופים אינם רואים את ההשתייכות העדתית ואת הזיקה למסורת האתיופית כגורמים המגבילים את השתלבותם בחברה הישראלית , והם מבקשים לשלב בין הזהות האתיופית לזהות הישראלית . אחד הקשיים המרכזיים שבהם נתקלים העולים מאתיופיה הוא היחס כלפיהם מצד חלקים בחברה הוותיקה , על רקע תרבותם השונה ועל רקע צבע עורם הכהה . יחסה של התברה הוותיקה בא לידי ביטוי ברתיעה ובחשדנות , ואף בגילויים של יוהרה ותחושות עליונות עד כדי גזענות . סוגיית היהדותי מדינת ישראל הכירה ביהדותם של עולי אתיופיה , והם הובאו לישראל מתוקף חוק השבות הקובע כי כל יהודי בעולם זכאי לעלות לישראל ולממש את אזרחותו . למרות זאת נדרשה הקהילה האתיופית לעבור גיור עם עלייתה לארץ . זאת , כדי להימנע מבעיה של ספק - יהודים הנובעת מניתוקם מקהילות יהודיות אחרות ומן העובדה שהתורה שבע"פ , המפרשת את התורה שבכתב , לא הייתה ידועה לרובם . העולים שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה - 80 עברו טקס גיור , אולם בקרב העולים שהגיעו מאוחר יותר עוררה דרישת טקס הגיור התנגדות חריפה שלוותה בהפגנות , בשביתות , ואף בהגשת עתירות לבג"ץ . עיקר מחאתם של יהודי אתיופיה בנושא זה מתמקד מד אי - ההכרה ביהדותם , יהדות שאבותיהם באתיופיה נלחמו לשמור , וכן עד הפגיעה בכבודה של העדה ובכבוד ראשי העדה ( קסים ) . אמנם , כיום מוכרים בני העדה על ידי הרבנות הראשית כבני עדה יהודית , וטקסי נישואין של בני העדה ב - 11 ערים ומועצות אזוריות שונות ללא דרישת גיור . אולם למרות כל זאת בני זוג הנישאים על ידי קם ( כהן העדה ) , אינם מוכרים כזוגות נשואים על ידי הרבנות . לכן יש הן ליבשיי ומק תבינ , קליטתם של פני נתו יוצאי אתיופיה , ירושלים : ג'וינט , מכון ברוקדייל , המרכז לילדים ונוער .1998,

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר