|
|
עמוד:327
העולים ממדינות חבר העמים העולים ממדינות חבר העמים ( ברית המועצות לשעבר ) הגיעו לישראל בשני גלי עליית גדולים . הגל הראשון החל בתום מלחמת ששת חימים והסתיים בסוף שנות ה - ,70 והוא ההל בקבוצה פעילה שהיוותה אליטה תרבותית וציונית וסחפה עמה עשרות אלפי יהודים . גל זה מנה כ - 150,000 נפש , והוא התרחש כאשר בריה"מ הייתה מעצמה קומוניסטית בעלת משטר טוטליטרי . בריה"מ גילתה עוינות רבה כלפי מדינת ישראל וכלפי היהודים שחיו בתחומיה ושאפו לחידוש תרבות יהודית לאומית ולעלייה לישראל . רוב היהודים שרצו לעלות לישראל היו בעלי תודעה יהודית - ציונית . הם הפכו למסורבי עלייה - השלטונות הקומוניסטים סירבו להתיר להם לעלות לישראל - ונלחמו למען קבלת אשרות יציאה מבריה"מ . הגל השני התל בסוף .1989 עד 1996 הגיעו לישראל 782,000 איש בקירוב . עלייה זו התרחשה אגב התפרקות בריה"מ והתהוות מדינות חדשות ועצמאיות - מדינות חבר העמים . אירועים אלה יצרו געגועים פוליטיים וכלכליים שהגבירו את הדחף לעלייה בקרב היחודים . עד סוף שנות ה - 90 הגיעו לישראל כמיליון עולים . העלייה לישראל לוותה בקשיי קליטה רבים , בעיקר בתחום התעסוקה ובתחום התרבות . העלייה מחבר העמים אינה עשויה מקשח אחת , ויש בה יהודים ממדינות שונות : ליטא , לטביה , בלרוס , אוובקיסטן , אוקראינה , גרוזיה , רוסיה - השונות וו מזו בתרבותן ולעתים אף בשפתן . בתחום התעסוקהש שני גלי העלייה בולטים בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה שבהם ( 13 שנות לימוד ומעלה ) : 70% מכלל העולים בשנות ה - 70 ו - 55% מכלל העולים בשנות ה - 90 הם בעלי השכלה גבוהה . לגורם ההשכלה יש השפעה מכרעת על קשיי הקליטה של עולי מדינות חבר העמים בישראל . דווקא גורם זה - השכלה גבוהה - מקשה עליהם להיקלט , שכן , בהגיעם לישראל , עולים רבים נאלצים לעסוק בעבודות דחק אשר אינן תואמות את השכלתם , את כישוריהם ואת הכשרתם . שוק העבודה בישראל אינו יכול לקלוט את כל העולים בהתאם להכשרתם המקצועית . העיסוק בעבודות דחק יוצר הן מצוקה כלכלית והן מצוקה נפשית בקרב העולים : הדימוי העצמי שלהם נפגע פגיעה קשה , קשיי הקליטה גדלים ונוצרות תחושות של ניכור כלפי החברה הוותיקה שמתייחסת אליהם לעתים בגלגול . בתחום החברתישתרגהעי י העלייה מחבר העמים נתקלת לעתים בעוינות מצד חלק מהחברה הישראלית הקולטת המגדירה את העולים באמצעות סטריאוטיפים . לגתים , עוינות וו אף באה לידי ביטוי בהתנהגות אלימה . יחס זה יוצר אצל העולים תחושת ניכור ואי - שייכות לכלל התברה הישראלית , והדבר מביא לכך שחלק מעולים אלה מתבדלים מהחברה הישראלית . אחד המאפיינים של העולים ממדינות חבר תעמים הוא זיקתם החזקה לתרבות הייחודית שעליה התחנכו . השוני התרבותי והרצון לשמור על תרבות ייחודית מקשה לעתים על השתלבות העולים בחברה הישראלית . במהלך השנים נוצרה בישראל מובלעת תרבותית רוסית - ישראלית חנאבקת קשות על גיבוש והותה חייחודית , הן בינת לבע עצמת והן עם החברה הישראלית הוותיקה . מבחינה תרבותית העולים מתלבטים בין מגמת השתלבות למגמת ההתבדלות . דוגמה למגמת השתלבות היא הקמת תיאטרון גשר - תיאטרון של שחקנים ובמאים רוסים בשפה העברית . דוגמה למגמת חתבדלות תרבותית היא ייסוד
|
|