עמוד:321

התחום הפייטי . בשנות ה - 50 וה - 60 ואף בראשית שנות ה - 70 היה ייצוג נמוך של מזרחים במערכת הפוליטית , דבר שחיזק את תחושות הקיפוח של המורחים . תחושות אלה הביאו להתלכדות סביב סמלים משותפים של והות עדתית והפכו את נושא העדתיות אמצעי לגיוס העדה בנושאים שונים . הדבר התבטא בעיקר בגיבוש של קבוצות על פי מוצא . קבוצות אלה פועלות במישורים שונים , ובעיקר במישור הפוליטי - הקמת מפלגות עדתיות דוגמת מפלגת תמ"י ( שנעלמה ) ומפלגת ש"ס , ובמישור החברתי - תנועת הקשת המזרחית . ביטוי נוסף לשסע העדתי הוא דפוסי בבחירות לכנסת , המאופיינים בהצבעה על רקע מוצא עדתי . רבים מהמזרחים מזוהים כמצביעי ליכוד וש"ס , ואילו רבים מהאשכנזים מזוהים כמצביעי העבודה ומר"צ . הייצוג הגדול שהמזרחים זוכים לו מאז שנות ה - 80 ובעיקר בשנות ה - 90 במערכות השלטון ממתן את תחושות הקיפוח בתחום הפוליטי . כיום , כמחצית מחברי הכנסת בכנסת ומשרי ההממשלה הם מזרחים . מקום מגורים . מרבית האוכלוסייה בעיירות הפיתוח ובשכונות המצוקה בערים הגדולות היא אוכלוסייה מזרחית . מגורים באזורים המרוחקים ממרכז הארץ מצמצמים את האפשרויות לרכוש חינוך , השכלה ותעסוקה נאותה . תושבי מקומות אלה עובדים בתחומים מקצועיים חסרי יוקרה והכנסותיהם נמוכות . השכלה וחינוך . הפער בהשכלה ובחינוך בין אשכנזים לבין מזרחים בולט בעיקר בחינוך העל יסודי ובמוסדות להשכלה גבוהה . יש לכך השלכות גם על פערים בתעסוקה של בני שתי העדות , מאחר שהחינוך הגבוה וההכשרה המקצועית קובעים את מקומם של האנשים בסולם מתוך : שנתון סטטיסטי לישראל , ירושלים : הלשכה המרכזית לססטיסטיקה .1997, מועסקים יהודים , ילידי ישראל לפי משלוח יד ומוצא ( 1996 ) ( באחוזים )

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר