עמוד:268

התיקון לא הביא ליישוב המחלוקת הציבורית בנושא הגדרת המושג ' יהודי'. יתרה מזאת , התעוררה עוד מחלוקת הנגזרת מהגדרת המושג ' יהודי', מחלוקת בשאלת הגיור , שכן בחוק לא נקבע מיהו גר ומי רשאי לגייר . בסוגיה זו באה לידי ביטוי המחלוקת שבין הזרם האורתודוקסי , המכיר רק בגיור על פי ההלכה שנעשה על ידי רב אורתודוכסי , לבין הזרמים האתרים ביהדות : הרפורמים והקונסרבטיבים .' במהלך השנים נעשו ניסיונות מצד המפלגות הדתיות האורתודוקסיות להסדיר בחוק את שאלת הגיור , כך שהגיור יהיה גיור על פי ההלכה , אולם עד כה ללא הצלחה .'* יש להבהיר שאדם שגויר בחו"ל על ידי רב קונסרבטיבי או רב רפורמי ועלה לישראל ובידו תעודה רשמית שהתגייר , חייב משרד הפנים לרשום אותו בסעיף לאום כיהודי . המחלוקת נסובה סביב השאלה אם יוכר גיור לא אורתודוקסי שנעשה בישראל . כיוון שהכנסת לא חוקקה חוק בנושא ההמרה , יצטרך בית המשפט להתמודד עם שאלות אלה . בית המשפט ייאלץ לעשות זאת כאשר יפנו אליו עותרים בבקשה שיורה למדינה להכיר בגיור לא אורתודוקסי שנעשה בישראל . ב . העדפת היהודים בחוק השבות חוק השבות מכיר בזכותם של יהודים בני זוגם , בניהם ונכדיהם של יהודים ובני זוגם גס אם אינם יהודים לעלות ארצה . המחלוקת היא על - אודות השאלה אם מדינת ישראל , שהיא מדינה יהודית דמוקרטית המחויבת לממש את עקרון השוויון לכלל אזרחיה , רשאית לחוקק חוקים המבחינים בין יהודים ללא יהודים במובן זה שיש בהם העדפה של יהודים בכל הנוגע לעלייה למדינה . רוב האזרחים היהודים בישראל רואים במדינת ישראל את מדינת העם היהודי ובחוק השבות חוק שמטרתו לממש את מטרת הציונות : הקמת מדינה לעם היהודי , שרוב אזרחיה יהודים . המצדדים בגישה זו רואים בחוק השבות חוק המקנה עדיפות ליהודים ולא חוק המפלה את האחרים . טיעון נוסף שמעלים אלה הרואים בחוק השבות חוק מוצדק הוא שלכל מדינת לאום יש הזכות הלגיטימית לשמור על הדומיננטיות של בני הלאום שלה במסגרת מימוש הזכות להגדרה עצמית . דומיננטיות זו תושג רק אם בני הלאום יהיו רוב במדינה . מטרתו של חוק השבות היא לשמור על הרוב היהודי במדינה , ולכן הוא חוק לגיטימי . לעומתם קיים מיעוט יהודי קטן ורוב ערבי גדול הסבור שמדינת ישראל היא בראש ובראשונה מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה , ללא הבחנה בין בני דתות ולאומים שונים . המצדדים בגישה זו רואים בחוק השבות חוק מפלה שיש לבטלו ולחוקק במקומו חוק אשר יקבע את תנאי ההגירה וההתאזרחות המתאימים למדינת ישראל , כמו בכל המדינות הדמוקרטיות . בכל המדינות קיימים חוקים הקובעים את התנאים להגירה למדינה ולקבלת אזרחות . במרבית המדינות קיימים תנאים מועדפים לאוכלוסיות מסוימות ותנאים מגבילים לאוכלוסיות אחרות . ש שרמים ת 17 ניה ראו עמ' 300 - .304 ויכוח זה הוא פועל יוצא משתי הגישות השונות לגבי טיבה של מדינת לאום ומהגישות השונות להגדרת ' מדינה יהודית', כפי שראינו בחלק הראשון בספר זה .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר