|
|
עמוד:244
פרק א היסודות החוקתיים של מדינת ישראל לכל מדינה , לרבות מדינה שמשטרה דמוקרטי , יש מערכת של חוקים וכללים המבטאים את העקרונות והערכים שהחברה מעוניינת לחיות על פיהם . ראינו שבמרבית המדינות הדמוקרטיות , מערכת העקרונות באה לידי ביטוי בחוקות . החוקות קובעות את הנורמות והכללים לחקיקת חוקים על ידי פרלמנט ולשפיטה על ידי בתי המשפט ומכוונות את הממשלות בקביעת מדיניות . חוקות גם תורמות לעיצוב יחסי הגומלין בין האזרחים ובין רשויות השלטון ולהפנמת הערכים שעל פיהם המדינה נוהגת . למערכת זו של נורמות וכללים אנו קוראים יסודות חוקתיים ( קונסטיטוציוניים ) של משטר . בפרק זה נברר על מה מסתמכת המערכת השלטונית במדינת ישראל : הכנסת המבקשת לחוקק חוקים , הממשלה הקובעת מדיניות והרשות השופטת בפסיקותיה . הכרזת העצמאות : קביעת עקרונות היסוד יש הסכמה רחבה בדבר חשיבות הכרזת העצמאות כמסמך המצהיר על עקרונות היסוד של המשטר במדינת ישראל והמנחה את רשויות השלטון בפעולתן . מאז הקמת המדינה ועד היום רואים שופטי בית המשפט העליון בהכרזת העצמאות מסמך עקרוני שעליו הם מבססים את פסיקתם . גם שתי רשויות השלטון האחרות - הרשות המחוקקת : הכנסת והרשות המבצעת : הממשלה והרשויות המקומיות , רואות בהכרזת העצמאות מסמך המנחה אותן בעבודתן . ההתבססות על הכרזת העצמאות כמסמך המנחה את רשויות השלטון בפעולתן קיבלה משנה תוקף לאחר חקיקת שני חוקי יסוד בשנת 1992 ( תוקנו בשנת 1994 ) . חוקים אלה - חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד : חופש העיסוק - מחזקים את מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות , משום שמגילת העצמאות מוזכרת בסעיף עקרונות היסוד בשניהם : " .1 זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם ובקדושת חייו ובהיותו בן חורין , והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מרינת ישראל . " למרות ההסכמה הכללית בדבר האופי של הכרזת העצמאות כמסמך מנחה , שיש בו הצהרת כוונות ברורה ועקרונות מפורשים , קיים ויכוח נוקב סביב השאלות האלה : האם הכנסת רשאית לחוקק חוקים הסותרים את העקרונות המצוינים בהכרזהו האם הממשלה או
|
|