|
|
עמוד:160
הדין זה שלא פילל לו ואמר : " ער אני שזה פסק דין של נביאים : החליף פונה יחד איתי אל השופט וזה פוסק לטובתי נגדו אף על פי שהוא יודע שאין החליף משקר . עבאס מתמוד אלעקאד , גאוניות האימאם עלי הזרות לחירות הונות לחירות ביהדות " הגיע יום הכיפורים תקענו בשופר , חזרו שדות לבעליהם ועבדים נפטרים לבתיהם וקראתם דרור אין דרור אלא חירות". ( מדרש הלכה - ספרא בהר פרשה ב' ד"ה פרק ב') הזכות לחופש . המחשבה , הדעה והביטוי מופיעה במדרש בדבר רבה , פרשה כא , ובמדרש תנחומא , פרודת פנחס סימן א'. " ... כשם שאין פרצופיהן [ של בני האדם ] שווין זה לזה , כך אין דעתן שווה זה לזה , אלא כל אחד ואחד יש לו רעה בפני עצמו [ ... ] שכן משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתתו ואומר לפניו : ריבונו של עולם , גלוי וידוע לפניך דעתן של כל אחד ואחד , ואין דעתן של בניך דומה זה לזה ; ובשעה שאני מסתלק מהם , בבקשה ממך , אם ביקשת למנות עליהם מנהיג , מנה עליהם מנהיג שיהא סובל לכל אחד ואחר לפי דעתו . " מכאן אנו למדים שאין מנהיגות טובה ואין חקיקה נאותה אם אין היא מתירה ומאפשרת את חופש הדעה , המצפון והמחשבה לכל אדם . חירות המחשנה והגיקורת בולטת במקרא בעיקר בביקורת שמתחו הנביאים על המלכים . נתן הנביא למשל מתח ביקורת חריפה על דוד המלך בעניין בתישבע ; אליהו הנביא מתח ביקורת על המלך אחאב לאחר שזה גזל את הכרם מנבות היזרעאלי . ונ 13 הז להקיי משפטי הוגן הליך משפטי הזע כיהדות " לא תשא פני דל " שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו , אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בנקיות : " ולא תהדר פני גדול " שלא תאמר עשיר הוא זה , ב : ן גדולים הוא זה היאך אביישנו ואראה בבושתו ? [ כיצד אבייש אותו ] . ( פירוש רש"י לויקרא י"ט טו ) " ל4 תקשו עול המששט , ל4 תשא פני ךל ולא תהדר פני * דול , בצךק תשפוט עמיתף " יקרא י"ס , ט0 . על כך אומר רמב"ם : " בצדק תשפוט עמיתך - איזה צדק המשפטו זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר". ( רמב"ם , משנה תורה , הלכות סנהדרין כ"א , א ) . השופטים חייבים להתייחס בהתייחסות שווה לכל בעלי הדין בפסיקה ובנוהלי בית המשפט . אסור לשופט לוזעדיף את החוק או לחלופין לרחם על החלש . " כצדק תשפוט עמיתך - שנצטוו הדיינים להשוות בין בעלי הדין ולתת לכל אחד מהם לומר דבריו בין שמאריך ובין שמקצר , שלא יכבד הדיין
|
|