|
|
עמוד:104
מחאה נגד השלטון , בניסיון להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות המתבצע על ידי נציגי העם ברשויות השלטון . בעלי תפקידים המשתתפים בחיים הפוליטיים . אלה הם בעלי תפקידים ( אליטות ) שמידת התעניינתם ומעורבותם בחיים הפוליטיים רבה , והם משפיעים על מקבלי ההחלטות . שכבה מצומצמת זו כוללת בעלי תפקידים פוליטיים לא בכירים , בעלי תפקידים בכירים בתחום הכלכלי כמו תעשיינים , עסקני איגודים מקצועיים , פקידים בכירים ברשויות השלטון ואנשי תקשורת . מקבלי ההחלטות , בעלי התפקידים הפוליטיים הבכירים , ראשי השלטון הנבחרים . אלה הם נציגי העם : חברי פרלמנט , שרי ממשלה וכן שכבה מצומצמת של בעלי העוצמה הפוליטית במדינה . ככל שאנו מתקדמים מבסיס הפירמידה לקדקודה גדלה והולכת מידת המעורבות ויכולת ההשפעה של אותם אזרחים הנוטלים חלק בחיים הפוליטיים במדינה , והולך ויורד מספר האזרחים המשתתפים השתתפות פעילה בחיים הפוליטיים . בקדקוד הפירמידה נמצאת קבוצה מצומצמת ביותר של בעלי העוצמה הפוליטית הגדולה ביותר השולטים במדינה . נוסף לאזרחים הפעילים בחיים הפוליטים במדינה , בכל מדינה דמוקרטית יש גם ציבור אזרחים אשר אינו מתעניין ואינו משתתף בחיים הפוליטיים . ציבור אזרחי זה מכונה הרובד הא - פוליטי . גודלו של ציבור זה משתנה ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה . ת ר ג ו ל שלטון העני : דמוקרטיה ישירה , דמוקרטיה ייצוגית .1 האם ההגדרה שהדמוקרטיה היא שלטון על ידי העם מקובלת עליכסו נמקו את עמדתכם , .2 קראו קטעים 1 - 4 ( עמ' 104 - 109 ) והסבירו את היתרונות והחסרונות בקיומו של משאל עם . .1 הקריאה למשאל עם ריא הבעת אי - אמון במוסדות הנבחרים ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית . במשטר שכזה , הפרלמנט הוא הנציג הריבוני של העם . כדי שהפרלמנט יבטא היטב את הדעות הרווחות בציבור , מתקיימות בחירות כלליות , אחת לתקופה קצרה יחסית . בחירות כאלה , ועל אחת כמה וכמה לפי שיטת הבחירות הנהוגה אצלנו , נועדו להבטיח כי חברי הפרלמנט אכן מייצגים את הציבור . משאל עם סותר את השיטה הזו , מפני שהוא פונה במישרין אל הציבור ועוקף את נבחריו . במילים אחרות , אפשר לראות במשאל העם מעין הבעת אי - אמון במוסודות הנבחרים הדמוקרטיים . יש במשאל העם מעין אמירה לחברי הפרלמנט : אמנם בחרנו בכם , אבל אין לכם מנדט להכריע כשאלות מהותיות . משה ריינפלד , הארד 22.9.1993,
|
|