עמוד:87

לו לממש את זכותו לחירות ; כלומר , שיאפשרו לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו ולהגשים את שאיפתו לחיות חיי אושר . מתוך ההגדרות האלה נובע המתח הקיים בין שני הערכים - החירות והשוויון . מצד אחד , לכל אדם יש החירות לממש את עצמו ; מצד אחר , קיים הצורך של המדינה לדאוג לכלל אזרחיה , לפעמים על חשבון החירות של פרט מסוים או של קבוצת פרטים . לדוגמה , לכאורה לכל אדם יש זכות טבעית לרכוש , כלומר לקבל ולשמור כל סוג רכוש שצבר . אך כדי להבטיח משאבים לניהול המדינה ולמתן שירותים לאזרחים , יש צורך לחייב כל אזרח עובד לשלם מס הכנסה . במצב זה צורכי הכלל מתנגשים עם זכות הפרט לרכוש ולקניין : זכות הפרט לקניין תקופח ותצומצם למען טובת הכלל . הניסיון לצמצם את המתח בין שני הערכים , החירות והשוויון , הביא ליצירת דגמים שונים של דמוקרטיות : העיקריים שבהם הם דגם הדמוקרטיה הליברלית ודגם הדמוקרטיה הסוציאל - דמוקרטית . בכל דגם מושם דגש על ערך אחר : בדמוקרטיה הליברלית מודגש ערך החירות , ולעומתה בסוציאל - דמוקרטיה מודגש האיזון בין ערכי החירות והשוויון . הדגש על ערכים שונים בא לידי ביטוי בחוקי המדינה ובאופיה החברתי - כלכלי של המדינה . עניין זה יפורט בהמשך הפרק . לסיכום , עד כאן הוצג הבסיס הערכי של הדמוקרטיה : הרעיונות והערכים העומדים בבסיס המשטר הדמוקרטי . ראינו כי הרעיון הדמוקרטי בשלמותו כולל - נוסף על עקרון ריבונות העם ועיקרון שלטון הרוב - גם שילוב של מערכת ערכים הומניסטיים שעיקרם הפלורליזם , הסובלנות ומתן כבוד לאדם כיצור רציונלי ואוטונומי . על פי רעיון זה , מן הראוי שהאדם יחיה את חייו על פי אמונותיו ועמדותיו , תוך שמירה על חירותו ונכויותיו ומתוך שהוא וכאי להתייחסות שווה והוגנת במסגרת החברה והמדינה .

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר