עמוד:75

המחלוקת בנושאי יחסי דת ומדינה מתמקדת בעיצוב הזהות היהודית של המדינה והחברה . העמדות במחלוקת מקוטבות , ועל כן המחלוקת עמוקה . על מנת להבטיח את היציבות הפוליטית והחברתית ולשמור על שלמות המדינת , הנטייה היא להימנע ככל האפשר מהכרעות חד - משמעיות - כמו הכרעת רוב בחקיקה - בנושאים שבהם הדעות חלוקות . הכרעת רוב בחקיקה גורמת לצד המפסיד , כלומר למי שהחקיקה מנוגדת לעמדתו ולתפיסת עולמו , להרגיש שאין לו חלק במדינה . מכאן חשיבותו של היסאסוי * יוו - כלומר , חשיבות השמירה על מצב הדברים הקיים : באמצעותו מתאפשר לכולם להמשיך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות . אלא שסטאטוס - קוו במובן של שמירה על המצב הקיים אינו אפשרי , משום שהתנאים משתנים במדינה : הן במישור החברתי - בערכים ובאורחות החיים של החברה , והן במישור הפוליטי - במפת המפלגות וביחסי הכוחות הפוליטיים . כתוצאה מכך , הסדרי הסטאטוס - קוו , שאינם מעוגנים בחוק , כמו נושא שמירת השבת , מעוררים מחלוקת בין הציבור הדתי לציבור הלא דתי . לדוגמה , הנהגת שידורי הטלוויזיה בשבת יצרה מצב חדש , והיה צורך לתת לו פירוש במסגרת הסטאטוס - קוו הקיים . כל אחד מהצדדים בוויכוח גייס את הסדר הסטאטוס - קוו כדי להגן על עמדתו . נציגי הציבור הדתי טענו שמדובר בעניין חדש שהסדרי הסטאטוס - קוו אינם חלים עליו , ועל כן אין להנהיג שידורי טלוויזיה בשבת . נציגי הציבור הלא - דתי , שתמכו בהנהגת שידורי טלוויזיה בשבת , טענו שדינם של שידורי הטלוויזיה בשבת כדין שידורי הרדיו , אשר במסגרת הסדר הסטאטוס - קוו משודרים בשבת . כלומר , הסדר הסטאטוס - קוו הוא אמנם מסגרת כוללת יציבה , אך בתוכה מתחוללים שינויים בהתאם לתנאים המשתנים . חלק מהנושאים שהוסכם עליהם בהסדר הסטאטוס - קוו קיבלו תוקף של חוק , למשל : שמירת כשרות במוסדות ציבור - פקודת מאכל כשר בצה"ל , תש"ט - 1948 ; חוק בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין ) תשי"ג - 1953 ; אוטונומיה לחינוך הדתי - חוק חינוך ממלכתי , תשי"ג - 1953 ; בנושא השבת : חוק שעות עבודה ומנוחה , תשי"א - 1951 האוסר העסקת עובדים יהודים בשבת . מערכת החינוך הדתית במסגרת חוק חינוך ממלכתי 1953 נקבע כי במדינה תהיה מערכת חינוך ממלטפי הכוללת את כל מערכת החינוך של הציבור הלא - דתי , ומערכת חינוך ממלטפי דתי אוטונומית המיועדת לציבור הדתי . החוק מבטיח אוטונומיה למינהל החינוך הדתי בכל הקשור לתכניות הלימודים ולגיוס המורים והמפקחים . מערכת החינוך הממלכתי דתי כוללת גני ילדים , בתי ספר יסודיים , בתי ספר על יסודיים , ישיבות לבנים , אולפנות לבנות וסמינרים למורים דתיים . על פי החוק הוקמה המועצה לחינוך ממקתי דתי ( ובה 14 חברים המתמנים על ידי שר החינוך באישור הממשלה ) , שתפקידה לשמור על הצביון הדתי של בפי הספר . נוסף לכך קיים החינוך החרדי העצמאי . זוהי מערכת חינוך אוטונומית , נפרדת מהחינוך הממלכתי , המיועדת לציבור הדתי החרדי . רשת החינוך העצמאית כוללת גני ילדים , בתי ספר יסודיים , " חדרים", " תלמודי תורה " וסמינרים למורים ולגננות - " בית יעקב " המקורבת לאגודת ישראל , ו"רשת החינוך התורנית " המקורבת לש"ס . החינוך העצמאי התחייב למלא

ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים

מעלות הוצאת ספרים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר