מתוך:  > אביב חדש 4 > גרמניה

עמוד:140

" הגוש המערבי " בהנהגת ארצות הברית ובין " הגוש המזרחי " בהנהגת ברית - המועצות . בשנים הראשונות שלאחר חלקת גרמניה היתה תנועת בריחה גדולה מן המזרח למערב , הבעקר ממזרח ברלין , שהיתה אזור מערבי מבודד בתוך גרמניה המזרחית , למערבה . כדי לשים קץ לבריחה הקימו שלטונות גרמניה המזרחית ב - 1961 חומה סביב מערב ברלין , וכל אזרח מזרח גרמני שנסה לעבר אותה כדי להגיע למערב התחיב בנפשו . בשנית השמונים פחתה המתיחות בין שתי הגרמניות , אך עדין נשמרה הפרדה מחלטת ביניהן . החלשות המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה בכלל , ובברית - המועצות בפרט , בסוף שנות ה - 80 רופפה גם את אחיזתו של השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה . בסוף 1989 נהרסה חומת ברלין לקול תרועת ההמונים , באמצע 1990 החליטה מזרח גרמניה על אחוד כלכלי עם המדינה המערבית , ובאוקטובר 1990 הכרז על אחיד שתי המדינות הגרמניות . בשנת 1999 חזרה ברלין להיות בירתה של גרמניה המאחדת . בבחירות הכלליות הראשונות שנערכו בגרמניה המאחדת , בדצמבר 1990 , נבחר הלמוט קוהל , מנהיג המפלגה הנוצרית - דמוקרטית לקנצלר בפעם השניה . היא כהן בתפקידו עד 1998 והיה ראש ממשלה ששלט בגרמניה יותר מכל ראש ממשלה אחר במאה ה - 20 . אחוד שתי הגרמניות הכביד על הכלכלה ובראשית 1998 הגיע שעור המבטלים לשיא שלא היה כמוהו מאז מלחמת - העולם השניה . רב המבטלים היו מגרמניה המזרחית לשעבר . בבחירות שנתקימו ב - 1998 אבדה המפלגה הנוצרית - דמוקרטית את השלטון , וקמה ממשלה בהנהגת גרהרד שרדר , מנהיג המפלגה הסוציאל - דמוקרטית . ממשלתו , שהתבססה על קואליציה של המרכז והשמאל ומפלגת ה " ירקים " , החלה להפעיל מדיניות כלכלית מרסנת , שנואדה להחזיר לגרמניה את מעמדה כמדינה מובילה בכלכלת אירופה . סקר שנערך בגרמניה ב - 1999 הראה שהאנטישמיות הולכת המתחזקת . נשיא הבונדסטג ( בית הנבחרים ) הגרמני העיד , כי " האנטישמיות בגרמניה אינה בשולי המחנה " . התנועות הנאו - נאציות הולכות ומתחזקות ורווחות תופעות של פגיעה בבתי קברות ובבתי - כנסת . יהודים בגרמניה יהודים ישבו בגרמניה עוד בשנת 321 לספירה . הם באו כנראה עם הצבאות הרומיים והתישבו באזור הרין . השליטים הקרולינגיים , במאות ה - 8 וה - 9 , תמכו בהתישבות יהודים לשם פתוח הערים והמסחר . במאה ה - 1 1 שגשגו הקהלות בשפיר , וורמס ומינץ ( קהלות שו"ם ) ובערים אחרות בגרמניה . בשנת 1012 היו פרעות ראשונות ביהודים . בשנת 1096 , בראשית מסעי הצלב , נעשה טבח המוני ביהודים ורב קהלות הרין נהרסו ( גזרות תתנ"ו ) . בשנת 1236 הכריז הקיסר פרידריך השני על היהודים כעל " עבדי אוצר המלך " , ובכך פרש עליהם את חסותו . אך הגנה זו היתה רופפת , ובשנת 1356 העברה לידי השליטים המקומיים . היהודים הרשו לסחר רק בחפצים משמשים , הוטל עליהם לשאת את " אות הקלון " הצהב והם הצטוו לגור בגטאות . בשנת 1253 היתה עלילת הדם הראשונה בגרמניה . גל רדיפות עבר על יהודי גרמניה מאז ועד שנת 1349 , שבה השתוללה " המגפה השחרה " ( מחלת הדבר ) בגרמניה . היהודים האשמו בהפצת המחלה , 550 קהלות נחרבו ורבבות יהודים נהרגו . עד המאה ה - 16 פקדו זעזועים מפעם לפעם כמעט את כל הקהלות היהודיית . במאה ה - 16 היתה תסיסה רוחנית גדולה בגרמניה . מרטין לותר , מיסד הפרוטסטנטיות שראשיתה בגרמניה , שנא את היהודים . לעמתו העריכו ההומניסטים בראשותו של יוהן רויכלין את התרבות היהודית והטיפו לסובלנות כלפי העם המענה . עם גדולם של אגודי בעלי המלאכה והסוחרים , שראו ביהודים מתחרים , הגבלו זכיותיהם של היהודים , שהענקו להם בידי האצלה . בעקבות מלחמת שלושים השנה ( 1618 - 1648 ) נוצר מעמד של יהודי - חצר , שספקו כספים לשליטים . אחר חלקתה של פולין בסוף המאה ה - 18 הגרו יהודים רבים ממזרח אירופה לגרמניה . מסביב לבתיהם של יהודים עשירים התפתח מעמד של יהודים משכילים . משה מנדלסון פתח במאבק על אמנסיפציה ( שחרור , מתן זכיות שוות ליהודים ) , וטובי הגרמנים תמכו בו . המהפכה הצרפתית הביאה עמה שויון זכיות ליהודים בשטחים שכבשו הצרפתים . אולם רק בשנת 1871 הכריזה גרמניה על שויון מלא ליהודים . אחר כך ידעה יהדות גרמניה במשך כמה עשרות שנים פריחה תרבותית גדולה וגם עשר כלכלי . אך בתקופה זו התבוללו רבים מיהודי גרמניה . כרזה הקוראת לאסור את חימושה מחדש של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה . מקווה בסגנון גותי שבנו יהודי פרידברג שבגרמניה לשימושם במאה ה - 13 . המקווה נשרף ב " ליל הבדולח " בנובמבר 1938 , ושוחזר על ידי העיריה המקומית כעשרים שנה לאחר מכן .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר