גן עדן

עמוד:113

התורה מדגישה , כי הזהב , הבדלח ואבן השהם היו מחוץ לגן . כלומר , הגן ספק לאדם את כל צרכיו , אך לא הנאות חמריות מסוג זה . מעדן יצא נהר שהתחלק לארבעה יובלים : חדקל ופרת ושני נהרות אחרים , הנקראים פישון וגיחון , שלא זהו על ידי החוקרים . האדם שלט בגן עדן , ומוכיח זאת הספור המקראי על הזכות שנתנה לו לקרא בשם לכל בעלי - החיים ועל האשה שנבראה למענו - עזר כנגדו . אולם כשישבו אדם וחוה בגן עדן , פתה הנחש את חוה לאכל מפרי עץ הדעת , שאסר אלוהים עליהם לאכל ממנו . היא אכלה ונתנה גם לאדם אישה . על כן גרשו השנים מן הגן , ומאז נגזר עליהם ועל צאצאיהם לחיות חיי עמל וצער ובסוף למות . גן עדן לצדיקים בעקבות הספור המקראי נתפס גן עדן כמקום משלם , שבו אפשר לחיות חיי שלוה ושפע , ללא כל דאגה כלכלית . בגן עדן לא צריך לעמל כדי לאכל , די להושיט יד ולקטף את פרות העצים הרבים הנטועים בו . במסרת היהודית , ואף הנוצרית והמסלמית , יעד גן עדן לצדיקים לאחר תחית המתים , כפצוי ושכר על מעשיהם הטובים בעולם הזה . צדיקים אלה ישבו בגן עדן ויהנו מזיו השכינה ( מאורו של האל ) , כלומר יזכו גם להנאות שברוח וגם להנאות שבחמר . הפוכו של גן עדן הוא הגיהנום - המקום שאליו ישלחו נשמות החוטאים והרשעים . אדם וחוה גיהנום עולם הזה ועולם הבא שכר וענש תחית המתים גן עדן , על שלוותו וי1פיו , כפי שראה אותו בדמיונו הצייר הפלמי סורי . גן עדן ביצירתו של אומן תחריטים גרמני בן המאה ה - 15 . האומן האלמוני תיאר את דיירי גן העדן בדמותם של אנשי תקופתו .

קודם  |  הבא