גיבון

עמוד:73

לעברינים , שנשפטו בצרפת לתקופות מאסר ארכות , והם חיו ועבדו שם בתנאים קשים ביותר . המפרסם באסירים אלה היה הקצין הצרפתי היהודי אלפרד דריפוס , שנתלתה בו אשמת שוא של בגידה במולדת . מושבת האסירים נסגרה ב - 1938 . בגיאנה הצרפתית מצוי בסיס גדול של סוכנות החלל האירופית לשגור טילים . טילים אלה , נושאים בראשיהם לוינים למחקר , למפוי ולתקשרת . איי הודו המערבית אינדיאנים אמריקה הדרומית דריפום , אלפרד ים הקריבי ג'יבוטי שטח : 23,200 קמ"ר תושבים : כ - 450,000 בירה : ג'יבוטי דת : אסלאם שפה : צרפתית וערבית מדינה השוכנת על חוף מפרץ עדן , מול מצר באב אלמנדב בכניסה הדרומית לים סוף . גובלת בסומליה במזרח ובאתיופיה בדרום ובמערב . שטחה לערך כשטחה של מדינת ישראל . כמחצית התושבים יושבים בבירה ג'יבוטי , השוכנת על חוף הים , ובסביבותיה . מסלת ברזל מחברת עיר זו עם אדיס אבבה , והיא הקשר החשוב ביותר של אתיופיה , שאין לה גישה אל הים , אל העולם . העיר ונמלה הם עקרה של המדינה . שאר הישובים הם עירות וכפרים . רב המדינה היא מדברית , ואקלימה חם ביותר . בקיץ מגיעות הטמפרטורות ל - 40 מעלות ואף יותר . מרבית התושבים נמנים עם שני שבטי רועים נודים : אפר ועיסא . הם מסלמים בדתם ודוברים בלשונותיהם השבטיות , אך השפות הרשמיות הן צרפתית וערבית . צרפת החלה בהשתלטות על אזור זה ב - 1862 . תחלה הקימה על החוף את נמל ג'יבוטי , ואחר כך חדרה לתוך הארץ פנימה . המושבה נקראה " סומליה הצרפתית " , להבדילה משתי מושבות אחרות שנקראו סומליה - של האיטלקים ושל הבריטים . זמן - מה היה שמה הרשמי : הטריטוריה הצרפתית של אפר ועיסא . ב - 1957 קבלה ג'יבוטי ממשל עצמי , וב - 1977 היתה למדינה עצמאית . הן אתיופיה והן סומליה לוטשות עיניהן למדינה קטנה זו בגלל חשיבותה האסטרטגית . אדיס אבבה אפריקה אתיופיה ים סוף סומליה גיבון בן משפחת קופים , הדומים מאוד לקופים דמויי - האדם . גוף הגיבון עדין , גפיו ארכות מאוד . ארך ידיו כפול כמעט מארך גופו , וארך רגליו פחות מפעם וחצי מארך הגוף . שערו של הגיבון ארך וצפוף , צבעו אפר או שחר , ולפעמים חום או צהב . הגיבונים נפוצים בדרום - מזרח אסיה , ובכללה בסומטרה וביוה . אחדים ממיני הגיבונים נמצאים כיום בסכנת הכחדה , בעקר עקב כריתת יערות גשם , המצמצמת את שטח בית גדולם הטבעי . מבנה גוף ומזון המשפחה כוללת 9 מינים בעלי גדל בינוני . משקלם של בני רב המינים מ - 4 עד 8 קילוגרמים . רק המין הגדול ביותר , הסיאמנג , המצוי באי סומטרה , משקלו עד 13 קילוגרם . הגיבון הוא חסר זנב . על אחוריו מצויות יבלות ישיבה קטנות , שהן תופעה מצויה ברב הקופים , אך נדירה בקופים דמויי - האדם . שלא ככל הקופים האחרים , הזכרים והנקבות אינם שונים בצורתם במדה נכרת . בגלל מחם הגדול יחסית ולסתותיהם הקצרות , דומה פרצופם של הגיבונים לפרצופו של האדם יותר מפרצופיהם של דמויי - האדם המבגרים . הגיבונים נזונים בעקר מפרות , מעלים , מנצנים , מביצי צפורים ומחרקים . מתנדנדים על עצים הגיבונים מבלים כמעט את כל חייהם על העצים . תנועתם העקרית היא תנועת נדנדה . הם נתלים בענפים , נאחזים בהם בידיהם הארכות בלבד , ומתקדמים ב " צעדי ידים " . התנועות מקנות לגופם תנופה , המאפשרת להם לקפץ מעץ לעץ עד עשרה מטרים ויותר . בשעת הקפיצה גופם אינו נמצא במצב מאנך כבשעת הנדנוד , אלא במצב אלכסוני , כמעט מאזן . על האדמה הם הולכים לפעמים על ארבע , כדמויי - האדם , אך לרב זקופים על רגליהם בלבד , כשידיהם הארכות משמשות להם אמצעי לשמירת שווי המשקל . היחסים במשפחות הגיבונים הדוקים וחמים . הם חיים בזוגות וצאצאיהם נשארים עמם עד לבגרותם . כל משפחה שומרת על תחום המחיה שלה בעזרת הקולות הרמים שהן משמיעות . בתמונה - גיבון עם צאצאו ,

קודם  |  הבא