גומי

עמוד:48

גומי חמר גמיש מתיח וחזק העומד בפני לחות ומשמש מבדד חשמל מצין . כמעט כל הגומי הטבעי שהאדם משתמש בו מופק מן העץ הואה , המכנה עץ הגומי או קאוצ'וק , הגדל בר ביערות העד של ברזיל , קולומביה , פרו ובוליויה וכן במזרח הרחוק . בעבר קראו בשם גומי לחמר גלמי רך וגמיש , שהופק מצמחים מסימים . בשל רכותו של החמר הזה היו שמושיו מעטים . תכונות הגומי נובעות מהמבנה המיחד של המולקולות שלו , המרכב הרבה יותר ממבנה תרכובות כימיות פשוטות . מולקולות הגומי הן דגמה לפולימר , שהוא שרשרת ארכה מאוד של מולקולות כימיות הקשורות זו לזו . מולקולות השרשרת אינן ישרות אלא מפתלות כקפיץ . כשמותחים פסת גומי מתישרות מולקולות השרשרת , אך נוצר בהן לחץ השואף לחזר ולפתל אותן . מכאן הגמישות והקפיציות הרבה של הגומי . כאשר יוצרים קשרים מצלבים בין השרשרות בתהליך הנקרא גפור ( וולקניזציה ) , הגומי הרך מתקשה ומתחזק , ובצורתו זו אפשר להשתמש בו לצרכים רבים . מוצר רב שמושים תעשית הגומי מקיפה מטעי גומי ענקיים , מפעלים עצומים ליצור גומי מלאכותי ( סינתטי ) ומפעלים למוצרי גומי . את הגומי הטבעי מפיקים מנוזל לבן חלבי , הנקרא לטקס . נוזל זה מצוי בכמה סוגי צמחים , אולם בדרך כלל בכמיות קטנות שאינן מתאימות לשמוש תעשיתי . רב הגומי הטבעי מופק מעץ ההואה הגדל ביערות העד של ברזיל , קולומביה , פרו ובוליויה וכן במזרח הרחוק . לעתים מפיקים גומי גם מעצי הבר הגדלים ביערות זאיר שבאפריקה . מקור קטן אחר של גומי הוא העץ גוטפרצ'ה , הגדל במליה ובהודו המזרחית . לגומי שמושים רבים בתעשיה . תעשית המכוניות תלויה בו ליצור צמיגים וצמיגים פנימיים . תעשית החשמל משתמשת בכמיות גדולות של גומי כחמר מבדד לחוטי חשמל . מצרכים רבים מצפים בגומי כדי שיהיו אטומים למים . בבתי החולים משתמשים בכפפות עשויות גומי , בצפויי גומי , בבקבוקים למים חמים , בכלים להחזקת קרח , ובהרבה פריטים אחרים . בתעשיה מרפדים בגומי מכשירים עדינים כדי שלא יפגעו ברטט של המנועים . בבתים משתמשים בגומי כמעט בכל הסוגים של כלים חשמליים אם כבדוד ואם לקליטת הזעזוע , מזרנים , ספות וכסאות מרפדים גומי . האדם לובש בגדים ונועל נעלים העשויים בחלקם או כלם מגומי , כמו ערדלים , מעילי גשם , כובעי רחצה . הפקת הגומי הטבעי עץ הגומי גדל בארצות שאקלימן חם ולח וגשמים יורדים בהן כל ימות השנה . העצים גדלים מזרעים . זורעים את הזרעים בחממות ומגנים עליהם ברשתות ברזל מפני חיות בר , כגון חזירים וקופים . כעבר ימים אחדים נובטים הזרעים . השתילים גדלים מהר מאוד , וכשהם בני חדשים אחדים בלבד מעבירים אותם לשטחי יער שבראו . בדרך כלל משאירים רוח של ארבעה מטרים בין עץ לעץ . נוטעים 25 עד 50 עצים בדונם . לאחר שגדלו העצים , מדללים אותם עד שרק מחציתם נשארת . בתוך ארבע שנים מגיע העץ לגבה של 10 מטרים , ואז הוא גדול דיו כדי לנקז - " לברז " - ממנו גומי . הלטקס זורם ב " תעלות " בכל חלקי העץ , פרט לעצה . כאשר עושים חריץ בגזע , זורם הלטקס מתוכו , ואפשר לאסף אותו . זוהי " בריזת " העץ . חורצים את החריצים בכלי חד מאוד בגבה 60 עד 120 סנטימטרים במחצית הקפו של העץ . את החריצים עושים כך שהלטקס המחלחל מתוכם יזרם לארכם בקלות אל תעלה שבתחתיתם . בקצה התעלה הזאת תוקעים צנור מתכת גדול בתוך הקלפה , ובקצהו תולים כלי מתכת או חרס . אחת ליומים פוקד הבורז את העץ ומרחיב את החתך בסכין שבידו . כעבר שעות אחדות הוא מרוקן את הלטקס שזרם מן החריצים דרך הצנור אל הכלי שבקצהו . ה " בריזה " היא עבודה הדורשת ממחיות רבה , ובורז שאינו זהיר במלאכתו עלול לפגע בעץ או להרס את קלפתו בקצב מהיר מזה של ההגלדה . יש עצים הנותנים לטקס במשך עשרים ואפלו שלושים שנה . פעם בשנה מפסיקים את הבריזה בחלק אחד של המטע למשך חדשים אחדים , כדי שהעץ יוכל לחדש את יצור הלטקס שלו . תולדות הגומי האינדיאנים באמריקה הדרומית ובאמריקה המרכזית השתמשו בגומי הפשוט מאות שנים לפני שבאו לשם האירופים במאות ה - 16 וה - 7 ר וגלו חמר זה . במסעו השני לעולם החדש ראה קולומבוס את תושבי האיטי משחקים בכדורי גומי המנתרים מן האדמה . כשכבשו הספרדים את מקסיקו ראו את הילידים משתמשים בחמר גמיש לצרכים רבים , אותו החמר שממנו עשו ילידי האיטי את כדוריהם . עצי גומי באי פוקט שבתאילנד . למרות השימוש הנרחב בגומי סינתטי , הגומי הטבעי עדיין מבוקש מאוד בעיקר לייצור צמיגי מכוניות .

קודם  |  הבא