גולומב, אליהו

עמוד:45

גולומב , אליהו ממיסדי ה " הגנה " ומפקדה הכלתי מכתר עד יום מותו . גולומב היה מעין שר הבטחון של הישוב היהודי לפני קום המדינה . חי בשנים 1893 - 1945 . אליהו גולומב נולד ברוסיה וב - 1909 עלה עם הוריו לארץ . הוא למד בגימנסיה " הרצליה " והיה מבוגרי המחזור הראשון שלה . לאחר סיום למודיו יצא גולומב להכשרה בקבוצת דגניה . אישיותו של יוסף טרומפלדור , גבור תל חי , הרשימה אותו והשפיעה עליו . בימי מלחמת העולם הראשונה ארגן אליהו גולומב קבוצה לשמירה על הישובים העבריים שתושביהם גרשו על ידי הטורקים . הוא התנגד להתנדבות יהודים לצבא הטורקי , כי חשב שאלה דרושים להגנה על הישיב היהודי . בכל זאת נצל את קשריו עם הקצינים בני הארץ ששרתו בצבא הטורקי , כדי להעביר נשק טורקי לידי היהודים . בשנת 1918 התנדב גולומב לגדודים העבריים בצבא הבריטי . הוא קוה כי המתנדבים לגדוד יהיו הגרעין של ארגון צבאי קבוע , שיגן על היהודים החיים בארץ - ישראל . לאחר ששחרר מן הצבא , עבד גולומב זמן - מה בקבוצת כנרת . במרוצת הזמן הוא היה לאחד מראשי ה " הגנה " , והעמיד את הארגון תחת מרותם של המוסדות הלאמיים . בשנת 1922 הוא יצא לאירופה כדי לרכש נשק ל " הגנה " וכדי לארגן את הנער החלוצי באירופה . למרות שהיה המנהיג הרעיוני והארגוני של ה " הגנה " ופעל רבות להרחבתה ולחזוקה , נמנע גולומב מלמלא תפקיד פקודי רשמי . בכל שנות פעילותו ב " הגנה " הוא נמנה עם ראשי מפלגתו - תחלה " אחדות העבודה " ואחר כך מפא"י - והיה חבר הועד הפועל של ההסתדרות , ציר לקונגרסים ציוניים וחבר הועד הלאמי . גולומב היה מיוזמי " פלגות השדה " בשנות " המארעות " בארץ , 1936 - 1939 , וממיסדי הפלמ"ח . הוא התנגד לפעלות גמול ללא הבחנה בערבים . בימי מלחמת העולם השניה פעל גולומב לגיוס הנער היהודי לצבא הבריטי . מאמריו , מכתביו ורשימותיו כנסו בשני כרכים הנקראים " חביון עז " . ביתו בשדרות רוטשילד בתל - אביב משמש כמוזאון ה " הגנה " . אחדות העבודה הגנה ועד לאמי מארעות פלמ"ח גולן החבל המערבי של ארץ הבשן , בצפון עבר הירדן המזרחי . הגולן הוא חלק של ארץ - ישראל ההיסטורית . משנת 1947 היה הגולן בידי סוריה עד שנכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים , ביוני 1967 . בגולן ישבו בני אדם עוד בתקופות קדומות ביותר . עדות לכך הם הדולמנים - מבני קבורה פרה - היסטוריים הבנויים מאבנים ומלוחות אבן ענקיים - שנמצאו במקום . בתקופת הבית הראשון היה הגולן נחלתו של חצי שבט מנשה , ומאז היו בו ישובים יהודיים כמעט בכל התקופות . המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את הגולן במאה ה - 1 לפני הספירה , וישוב יהודי גדול קם בו . יהודי הגולן השתתפו במרד ברומאים בשנת 66 לספירה , ויוסף בן מתתיהו , שהיה אז מפקד הגליל בצר ערים אחדות בו . אחת מהן היתה גמלא , בירת המחוז . מתקופת התלמוד נותרו בגולן שרידים של כ - 25 בתי כנסת ושרידים רבים של בניני צבור אחרים . גם אחרי חרבן הבית השני ישבו יהודים בגולן עד הכבוש הערבי במאה ה - 7 לספירה , שבימיו הפך הגולן חלק ממחוז דמשק . בימי שלטונה של האימפריה העות'מאנית באזור התישבו בגולן מהגרים בני עמים שונים , בעקר בדוים . בסוף המאה ה - 19 קמו בו כמה ישובים צ'רקסיים . לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר הגולן לחסות שתי מעצמות - חלקו היה בשליטה בריטית וחלקו - בשליטה צרפתית . המתישבים היהודים הראשונים בארץ - ישראל , בתמיכת הברון רוטשילד ו " חובבי ציון " שקנו בסוף המאה ה - 19 שטחי אדמה גדולים בגולן - 75,000 דונם , נסו להקים שם נופו ההררי של הגולן זרוע אבני בזלת שחורות , זכר להתפרצויות געשות שהיו בו בעבר הרחוק . בתמונה - נחל סער , אחד מכמה נחלים המצויים בצפון הגולן . אליהו גולומב , ממייסד ארגון'ההגנה : נחשב בעיני רבים לשר הביטחון של'המחנה בדרך ' דולמנים - מבני קבורה עתיקי ימים - שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בגולן , מעידים על יישובו של האיזור עוד בתקופה הפרהיסטורית .

קודם  |  הבא