עמוד:33

וזכרונותיו מן הארצות הזרות שבקר בהן נכרת בו . הוא ציר דיוקנות , נופים וטבע דומם במשטחי צבע פשוטים , טהורים ועזים , מקפים בקוי מתאר שחרים . החן והפשטות של הציורים מביעים את הרגשות החזקים שעוררו בלבו הטבע והמסתורין . בשנת 1891 הוא נסע אל האי טהיטי , שבדרום האוקינוס השקט , והחליט להשאר בו ולנהל ארח חיים פשוט כאחד הילידים . היערות העשירים בצמחיה , האנשים יפי - התאר וציוציהן של הצפורים המוזרות קסמו לו ושבו את לבו . הוא העלה על הבד את יפיה של התרבות הטהיטית . בצורית הגסות והלא מהקצעות של האמנות המקומית מצא גוגן כנות , ראשוניות ועצמה , והוא העדיף אותן על פני הברק והלטיש של התרבות האירופית . ציוריו הצבעוניים , המתארים דמיות ונופים בעלי קסם זר מצאו חן בעיני הצופים המערביים ועשו לו שם בעולם . גם חתוכי העץ וגלופי האבץ שיצר שם מעידים על עצמה . אולם גם בטהיטי לא מצא גוגן שלוה ואשר . לאחר שנים של עני ומחלה הוא מת בודד . הוא לא שער כלל באיזי מדה תשפיע יצירתו על האמנות של המאה ה - 20 . אימפרסיוניזם אמנות מודרנית ופוסטמודרנית ון גוך , וינסנט גודר , ז'ן לוק במאי קולנוע צרפתי , שפים עשרות סרטים , ובכלם נכרים אהבתו לקולנוע , הידע התרבותי העצום שלו ושאיפתו לבחן בכל פעם מחדש את פלי ההבעה הקולנועיים . ז'ן לוק גודר נולד בפריס בשנת 1930 במשפחה שויצית אמידה . הוא בחר לעזב את למודיו באוניברסיטה הצרפתית סורבון למען אהבתו האמתית - הקולנוע . גודר החל את דרכו כמבקר סרטים בכתב - העת רב ההשפעה " מחברות הקולנוע " , ובד בבד גם בים סרטים קצרים . בשנת 959 1 הוא יצר את סרטו הארך הראשון , " עד כלות הנשימה " . בסרט זה בקש גודר לבחן דרכים חדשות ורעננות ליצר סרטים : כיצד לערך סרטים , כיצד לצלם דמיות ונופים , כיצד לכתב דיאלוגים ( דו שיח ) . ביצירותיו משלהי שנות ה - 60 ותחלת שנות ה - 70 הוא ~ סק בעקר בנושאים פוליטיים , ובמאחרות שבהן התרכז גם בנושאים אישיים . בכל זאת , בכל סרטיו , נשארת המגמה הנסיונית - לבדק אפשריות חדשות , אחרות מאלו של הוליווד , של היצירה הקולנועית . גודר הוא יוצר פורה במיחד , בין סרטיו הבולטים : " לחיות את חייה " ( 1962 ) , " הבוז " ( 1963 ) , " חבורה נפרדת " ( 1964 ) , " שנים או שלושה דברים שאני יודע עליה " ( 1966 ) , " הכל בסדר " ( 1972 ) , " כל אדם לעצמו " ( 1980 ) , " שם פרטי כרמן " ( 1983 ) , " אללי לי " ( 1993 ) . ג'וטו די בונדונה ציר ואדריכל איטלקי , שחי בשנים 1267 - 1337 . בנגוד לסגנון הציור הנקשה , האחיד והקפוא האפיני לתקופתו , יצר ג'וטו סגנון אישי ביותר . הוא היה האמן הראשון שציר בני אדם חיים הנראים כפופים , פורעים ויושבים , ופניהם מביעים רגשות של פחד , קורת רוח או שמחה . ג'וטו די בונדונה נולד בכפר קטן ליד פירנצה . כשהיה בן שלושים , בקשו ממנו אפיפיורים ונסיכים ליצר למענם . יצירותיו המפרסמות ביותר הן שתי סדרות של פרסקות - ציורים על גבי טיח לח - באסיזי ובפדובה . בתמונותיו אלה מתאר ג'וטו את מרים , אמו של ישו , יותר כאם מאשר כקדושה . את הקדוש פרנסיסקו איש אסיזי הוא מתאר כאדם האוהב מאוד בעלי - חיים . הדמיות שבתמונות נראות כבעלות שלושה ממדים . דבר זה מהוה נגוד לסגנון הציור פרט מציור של ג'וטו , בניגוד לציירים אחרים בני תקופתו , שדמויותיהם שטוחות וקפואות , דמויותיו של ג'וטו אנושיות ובעלות עומק וחיות , תקופת חייו האחרונה של גוגן בטהיטי היתה מלאת ייסורים , אבל דווקא אז הגיעה יצירתו לפסגתה , בתמונה - " טה מאטטה " ציורו של גוגן משנת 1892 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר