חדרה

עמוד:198

חדרה עיר גשרון הצפוני , השוכנת באמצע הדרך בין חיפה לתל - אביב , על צמת דרכים חשוב : ממנה מסתעפת דרך לעמק יזרעאל ולגליל . מספר תושביה 51,000 . חדרה מקפת פרדסים לרב , וראשוני מתישביה התפרנסי בעבר בעקר מפרדסנות . רבים מפרדסים אלה נעקרו במרוצת השנים , ובמערב העיר הוקם אזור תעשיה גדול , הכולל בין השאר את מפעלי הניר ואת בית - החרשת לצמיגים " אליאנס " . סמוך לאזור זה , על שפת הים , בנויה תחנת הכח ליצור החשמל הגדולה בארץ . התחנה הפעלה בתחלה בדלק נוזלי , אבל אחר כך הוסבה להסקה בפחם , ולצרך זה נבנה לידה נמל קטן לפריקתו . חדרה משמשת מרכז מנהלי , כלכלי ורפואי לסביבתה . בה נמצא בית - החולים הממשלתי " הלל יפה " . חדרה נוסדה בשנת 1891 כמושבה בידי אגדת עולים מרוסיה וותיקים , בהם חברי ביל"ו . הם קנו שטח אדמה גדול , מרהיב - עין בצבעו הירק ( ומכאן שם המושבה : אלח'דרא פרושו בערבית " הירקרקה " ) . כעבר זמן קצר נוכחו המיסדים לדעת שהבצות הירקות שמסביב לישובם הן קן של מחלית . רבם לקו במלריה , רבים מהם מתו במחלה ורבים אחרים עזבו את המקום . בשנת 1896 הוחל ביבוש הבצות על ידי נטיעת יערות של עצי איקליפטוס . אולם העבודה התנהלה לאטה ובינתים הוסיפה המלריה לעשות שמות בתושבים . בשנת 1914 מנתה המושבה רק 320 נפש . המלריה הדברה רק בשנית הילי ? ים , ומאז התפתחה המושבה במהירות , ולאחר הקמת המדינה נתן לה מעמד של עיר . אכלוסיתה כמעט הכפלה ב - 1950 , עם הקמתה של שכונת עולים גדילה במערבה . מאז התפשטה העיר גם מזרחה וצפונה . איקליפטוס ביל"ו מלריה שרון חדש יחידת הזמן שבין מולד אחד של הירח למולד שלאחריו . במספר עגל נחשבים שלושים יום לחדש . אולם למעשה ארכו המדיק של חדש הוא 29 ימים , 12 שעות , 44 דקות וכ - 31 שניות . כמה מחדשי הלוח העברי מלאים , כלומר בני שלושים יום , וכמה חסרים - בני עשרים ותשעה ימים . חדשי השנה האזרחית הם בני 30 או 31 יום , חוץ מחדש פברואר , שהוא בן 28 יום , ואחת לארבע שנים בן 29 יום . בשנה אחת יש שנים - עשר חדשים . מכיון שהחדש בטבע נקבע לפי הירח ואלו השנה - לפי השמש ( לפי הקפת כדור הארץ את השמש ) , נוצר חסר תאום בין החדשים לעונות השנה . לכן הוסיפו עוד בזמנים קדומים אחת לכמה שנים , חדש שלושה - עשר . כך התאימו את שנת הירח ( 354.5 יום ) לשנת השמש ( כ - 365 יום ) . אחר כך נקבע חדש נוסף , אדר ב , בשנה " מעברת " , כדי להשוות את שנת הירח עם שנת השמש . גם בלוח האשורי - בבלי עברו את השנה בחדש אדר - אדר נכר - שפרושו אדר זר . חדשי השנה העברית בתקופה שבית - המקדש היה קים נחשב ראש החדש יום חג קבו השרב קרבן מיחד , כמו בכל חג - קרבן מוסף , ונערכה סעדת החדש . כיום מתפללים בראש חדש תפלת מוסף ואומרים " הלל " . בגלות בבל קבלו היהודים את השמות הבבליים של חדשי השנה . לפני כן צינו חלק מן החדשים בשמות וכלם במספרים . ניסן נקרא " אביב " , איר - " זיו " , תירי - " ירח איתנים " , ומרחשון - " ירח בול " . בספרי התנ"ך שחברו אחרי גלות בבל , נזכרים השמות כסלו , טבת , שבט , אדר , ניסן , סיון ואלול . שמית החדשים תירי , מרחשון , איר , תמוז ואב , אינם נזכרים כלל בתנ"ך , אך הם מצויים בתלמוד . תירי נזכר כחדש שבו נולדו אבות האמה , טבת - כחדש שבו נערכו חתנות , ניסן - כחדש שבו הכתירו את המלכים , אדר - כחדש השמחה ואב - כחדש האבל . בימי - הבינים היה חדש אלול לחדש החזרה בתשובה ובקשת הרחמים . לוח השנה האזרחי לוח השנה העברי ראש השנה ראש חדש ראו ערכים נפרדים לחדשי השנה העברית . החודש נקבע על פי מהלך הירח . הוא מתחיל עם מולד הירח , כאשר הירח נראה צר כסהר , וממשיך עם התמלאותו והצטמצמותו לקראת סוף החודש . בתמונה - ירח מלא . גן המייסדים בחדרה .

קודם  |  הבא