עמוד:184

ובבתי ספר . תנועת חב"ד התאכזבה מפעילות ממשלת נתניהו , וביחוד מהחתימה על ההסכם הקובע העברת שטחים מיהודה ושומרון לידי הרשות הפלשתינית . לקראת בחירות 1999 החליטה התנועה שלא לקחת עוד כל חלק בפעילות פוליטית . בעל שם טוב ( בעש"ט ) חסידות שניאורסון , מנחם מנדל חביבי , אמיל סופר ערבי פלשתיני . נושא מרכזי ביצירתו הוא העם הפלשתיני , " העם שנחצה לשנים " כדבריו . סגנונו של חביבי בולט בעשר ובמרכבות וכן בבקרת ובלעג שבו . חי בשנים 1929 - 1996 . אמיל חביבי נולד בחיפה והתחנך בה ובעכו . הוא עסק בעבודות שונות עד שהחל לשמש כאחד מעורכי השבועון - שהפך אחר כך ליומון - שהוציאה המפלגה הקומוניסטית הישראלית ( מק"י ) בשפה הערבית . לאחר הקמת מדינת ישראל נמנה חביבי עם מנהיגי מק"י והיה חבר כנסת מטעמה . משנות ה - 50 הוא חי בנצרת ובה מת . כתיבתו של אמיל חביבי בולטת ביחודה ובמרכבותה בספרות הערבית . הוא משתמש ביצירתו זה לצד זה בסגנונות ישנים וחדשים , נמוכים וגבוהים , אמנותיים ועממיים . רב ספוריו עוסקים בגורלו של העם הפלשתיני . חביבי החל לפרסם ספורים קצרים עוד בשנות ה - 50 , ביניהם " שער מנדלבאום " המספר על אמו שעברה דרך השער הזה לירדן ועל נכדתה שרצה אחריה ברב תמימותה . אולם העסוק בפוליטיקה גזל את רב זמנו ורק כעשרים שנה לאחר מכן התרכז בכתיבה . לאחר מלחמת ששת הימים , שהביאה לפגישתם המחדשת של " ערביי 1948"ו " ערביי הגדה והרצועה " כתב חביבי את " ששית ששת הימים " , ספורים המתארים את הפגישה הזאת . בשנת 1974 יצא לאור הרומן הראשון שכתב , " האופסימיסט " ( שלוב של אופטימיסט ופסימיסט ) , וזכה להצלחה רבה . הספר מתאר את פרשת העלמותו של סעיד אבו אל - נחס , שפרוש שמו - " המאשר חסר המזל " - מבטא את מרכבות דמותו וחייו , ברומן זה שלב חביבי דמיון ומציאות , ותאר באמצעות ספורים וקטעי ספורים את גורלו של העם הפלשתיני שרצה להשתלב במדינת ישראל אך נוכח שהיהודים אינם ששים לכך . בשני הרומנים הקצרים שכתב בסוף ימיו , " אחטיה " ( 1986 ) ו " סראיא בת השד הרע " ( 1991 ) , עוסק חביבי בעולם הפנימי האישי שלו . בספרו האחרון , " סראיא בת השד הרע " , הוא מדמה את העסקנות הפוליטית לשד רע ואת העסוק באמנות - סראיא - לאהובת נעורים , ומביע חרטה על שזנח אותה במשך שנים רבות . ספריו של חביבי תרגמו לעברית ביד אמן על ידי הסופר הערבי - ישראלי אנטון שמאס . אמיל חביבי היה חתן פרס ישראל לספרות בשנת 1992 . מק"י ערבית , לשון וספרות פלשתינים ח'בירו כנוים של שבטים נודים , חילים שכירים או עבדים , שנדדו באזורנו באותה תקופה שבה נדדו בני ישראל במדבר . הכנוי ח'בירו מזכר בתעודות מהמאות ה - 15 וה - 14 לפני הספירה . החוקרים סוברים כי ח'בירו היא מלה שמית , ששמשה בעקר ככנוים של נודים שבאו מעבר הירדן או אפלו מעבר לנהר פרת . אלה היו קבוצות של שבטים שנעקרו ממקומם , משום שאויבים , שעלו עליהם בכחם , גרשו אותם ממקומם , או שנאלצו לנדד מחמת הרעב והתנפלו ושדדו את ישובי הקבע . הח'בירו נדדו גלים - גלים , במשך תקופה ארכה ועל פני שטח גדול במזרח התיכון , כשהם מתקדמים ונסוגים חליפות . יש חוקרים הסוברים כי נדודיהם של אבות האמה , אברהם , יצחק ויעקב , היו חלק מן ההגירה הגדולה של הח'בירו , ויש המזהים את השם"ח'בירו " עם השם " עברי " . עברים חבלבליים משפחת צמחים מסדרת הצנוראים . אלה הם עשבים או בני - שיח בעקר מטפסים . במשפחה כ - 50 סוגים , ובהם כ - 1,100 מינים . רבם גדלים באזורים טרופיים וסובטרופיים , ומעוטם באזורים ממזגים . מקצתם צמחי נוי , ומקצתם - עשבים שוטים . פרחי החבלבליים נכונים ודו - מיניים ודומים לפעמונים . הגביע בן 5 עלים . הכותרת בת 5 אנות , לרב דמוית משפך . צבע הפרחים לבן , לבן - צהב , סגל או ורד . 5 אבקנים קבועים עמק בצנור הכותרת . הפרי הוא לרב הלקט , הסוג הנפוץ הוא חבלבל ובו 250 מינים , שתפוצתם העקרית באזורים הממזגים והסובטרופיים ורבים מהם משתרעים או מטפסים . בישראל מצויים 4 סוגים ובהם 40 מינים , מהם 22 מינים המשתיכים לסוג חבלבל . נמנים עמהם חבלבל שעיר וחבלבל השדה , שהם עשבים שוטים בעלי פרחים גדולים ועלים רחבים . מיני חבלבל ולפופית משמשים בגננות כמטפסים . לפופית נאה היא צמח רב - שנתי המתפשט במהירות ומכסה שטחי קיר וגדר נרחבים . פרחיה הסגלים - כחלים הגדולים מופיעים במרבית השנה , חוץ מחדשי החרף הקרים . לסוג כשות משתיכים צמחים טפילים דמויי חוטים , הנכרכים על הצמח הפנדקאי כמו חבל ויונקים מצנורות הבית שנבנה בכפר חב"ד למען הרבי מליובוויץ', הוא העתק מדויק של ביתו בברוקלין שבארצות - הברית . הרבי נמנע מלעלות לארץ כי סבר שהזמן לא הוכשר לכך . הסופר הפלשתיני אמיל חביבי .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר