מתוך:  > אביב חדש 6 > ולרינה

עמוד:88

בעמוד ממול : סערת רגשות ואי שקט ניכרים אף בתמונת כפר שצייר ון גוך הצבעוניות התמה ומשיכות המכחול החזקות וגדושות הצבע הם שני מאפייינים בולטים ביצירתו . כתרופה . עלי הולרינה לרב משננים או שסועים . פרחיהם לבנים או ורדים וערוכים בתפרחת גדולה . בהרי הארץ גדלה בר ולרינה איטלקית . זהו צמח עשבוני רב - שנתי שגבהו 30 - 60 סנטימטר , הגדל במקומות מוצלים בחרש ובבתה . גבעוליו זקופים וחלולים , ועליו מרכבים . בראשי הענפים פורחות תפרחות כדוריות או דמויות סוכך , שצבען לבן - ורד . הפריחה בחדשים פברואר עד אפריל . ולרינה איטלקית נפוצה באזור הים תיכוני . בימי הבינים השתמשו בה לרפוי מחלות עצבים . בשנים האחרונות החלו לגדלה בארץ כצמח מרפא ולהפיק ממנה ולרין . אקלים צמחי מרפא ון גוך , וינסנט ציר הולנדי . בכל ציוריו בולטת עצמת הרגש במריחות המרכבות של הצבעים , בגונים העזים ובתנועות המכחול הסוערות . חי בשנים 1853 - 1890 . וינסנט ון גוך נולד בגרוט - זונדרט , שפלה בהולנד המחלקת על ידי תעלות מים ישרות , מקום המופיע בציוריו . אביו הכמר היה אדם נוח לבריות וטוב - מזג , ווינסנט היה בנו הבכור . כור ההתוך ון גוך היה נער אדמוני , לא חברותי , נוח לרגז ולא ממשמע . הוא החליט להיות כמר כאביו , אך קשה היה לו להתרכז בלמודים . שלוש שנים הוא עבד בחנות לאמנות בעיר הג . בהיותו בן עשרים הוא הגיע ללונדון , ובה היתה לו הזדמנות לראות יצירות אמנות רבות . אולם ון גוך התענין רק בתכנם הדתי של הציורים . בסופי השבוע הוא נהג לציר להנאתו . שנתים הוא חי בפריס ועבד בגלריה , אולם מאחר שנהג להתוכח עם הלקוחות , סרבו אלה להעזר בשרותיו . לבסוף עזב ושקע בלמודי דת . אחיו תאו יעץ לו להיות ציר , אבל ון גוך רצה להקדיש את חייו לעזרה לעניים . הוא הצטרף לאגדה מיסיונרית , וב - 1878 החל לעבד כמטיף בעיר מכרות בבלגיה . הוא לא הסתפק בהטפה בלבד , אלא אף חי כמו הכורים - גר בצריף רעוע וישן על הרצפה . בתקופה זו הוא יצר את תמונותיו הראשונות - רשומים מחיי הכורים , ואז החליט להיות ציר . ' הגשרן יצירתו של וינסנט ון גוך , מוכיחה את גישתו של האומן לצבע . ון גוך לא רק ראה את הצבעים סביבו , אלא חש בהם ממש , ואת תחושותיו ביטא במשיחות מנחול חופשיות ועזות .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר