וולטר

עמוד:48

מחבר השירים . לאחר ששחרר , הסתכסך וולטר עם אציל אחר , ובשנת 1726 ברח לאנגליה כדי להנצל ממאסר נוסף . נדודים ומאבק למען הצדק והחרות שנתים ישב וולטר באנגליה . תקופה זו היתה נקדת מפנה בחייו . הוא קרא את יצירותיהם של המשוררים והפילוסופים האנגלים , והתודע אל מחקריו המדעיים של ניוטון . הוא ראה כיצד משתתפים התושבים , באמצעות הפרלמנט שהם בוחרים , בחקיקת החקים , והתפעל מחפש הדת ששרר באנגליה . בשובו לארצו הוא פרסם את הספר " מכתבים על האנגלים " . זהו דין וחשבון מלא התפעלות על הדברים שראה באנגליה , המהוים בקרת על המצב בצרפת . אולם השלטונות אסרו את הפצתו של הספר . דבר זה עורר את רגזו של וולטר , והוא החליט להקדיש את חייו למלחמה על מה שנחשב צודק בעיניו . כדי שלא יסתכן שוב במעשיו , יצא מפריס וישב עשר שנים בסירי , שליד גבול לורן . מפעם לפעם היה מבקר בפריס , שמחזותיו זכו בה להצלחה רבה , אף שעוררו את זעמם של השלטונות . בשנת 1750 עבר וולטר לפוטסדם , על פי הזמנתו של פרידריך הגדול , מלך פרוסיה וב - 753 1 עבר מפרוסיה לשויץ . השויצים התנגדו לרבות מדעותיו והוא עזב גם את שויץ והשתקע באחזה בפרני שבצרפת . ספריו זכו לתפוצה רבה משום שהיה קל עט ושנון . הוא אהב מאוד לעשות את יריביו לצחוק , ובאמצעות ההומור בטא רעיונות נועזים . בספרי המפרסם ביותר , " קנדיד " , הוא מלגלג על פילוסוף שוטה , פנגלוס שמי , הטוען בלי הרף , כי " העילם הזה הוא הטוב בעולמות האפשריים " , גם בשעה שמענים את ידידיו . יוצר פורה ורבגוני כל כתביו של וולטר נכללים בשבעים כרכים . בכללם מחזות , פואמות , ספורים , פילוסופיה , היסטוריה ואפלו מדעים מדיקים ומתמטיקה . הם מתקיפים ללא רחם את האמונות התפלות , ואת גלויי האכזריות והעול מכל הסוגים . הם קוראים לבני האדם לחשב בעצמם , במקום שיקבלו בעורון אמונות מסרתיות , ולפעל לשפורו של העולם . וולטר נלחם ללא חת להצלת הנוצרים הפרוטסטנטים מרדיפות הנוצרים הקתולים בצרפת . הוא התיחס בספקנות לדת הנוצרית והטיף לסובלנות הדתית . וולטר דאג לכך , שהאכרים העובדים באחזתו יחיו ברוחה , וצפה ודרש שגם השליטים ינהגו כך כלפי נתיניהם . הוא סבר כי המוני העם עדין אינם די משכילים כדי שיוכלו לחיות במדינה דמוקרטית . כתביו סללו את הדרך להשגים רבים של המהפכה הצרפתית , שפרצה שנים אחדות אחרי מותו , כגון : השויון בפני החק , חפש הדת וחפש העתונות . אדישות מהפכה הצרפתית נפטון , איזק פילוסופיה וולך , יונה משוררת ישראלית , עזת בטוי ומקורית , שבטאה בשיריה בצורה חדשנית ונועזת תחושות של כעס ומרד במסכמות החברה , מיניות וכאב . חיתה בשנים 1944 - 1985 . יונה וולך נולדה בקרית אונו , והתיתמה מאביה בהיותה ילדה קטנה . בשנות ה - 60 היא פרצה אל בימת השירה הישראלית כמשוררת שונה לחלוטין , במזגה ובאישיותה . קולה היה יחודי , בוטה ומרדני . היא זעזעה את דעת הקהל בלשונה המשחררת והמתירנית , בדמויים החושניים שלה , ובשבירת כל מסכמות ההבעה . וולך השתיכה לקבוצת משוררים , עמה נמנו יאיר הורביץ ומאיר ויזלטיר , שחפשו דרכי בטוי חדשות בשירה ויצאו נגד האפוק הרגשי והלשון היבשה של משוררי שנות ה - 50 וה - 60 . היא פרסמה את שיריה בכתב העת לספרות " עכשו " . בשיריה היא נותנת בטוי לחויות נשיות ואינטימיות , ומבטאת רעיונות על קפוחה של האשה בעולם הנשלט על ידי גברים . היא גם תוקפת את הממסד הפוליטי והחברתי , ונוקטת לשון הקרובה לשפת הדבור . נפשה הסוערת והפראית הכתיבה את המקצב המהיר של שיריה , שמקצתם הלחנו והושרו בפי זמרי רוק . שנות חייה האחרונות בצל מחלת הסרטן תעדו בתקשרת , כולל בסרט טלויזיה שצלם בהסכמתה בבית - החולים . בעת מחלתה כתבה על המות כעל מחזר טרדן : " אעשה כאלו שהוא נטפל אלי / זה יצליח / אדפק לו תלונה / הם לא ידעו שאני ידעתי / הוא יצא אשם ../ . " . יונה וולך פרסמה בחייה חמשה ספרי שירה : " דברים " ( 1966 ) ו " שני גנים " ( 1969 ) קבצו לספר אחד הנקרא " שירה " ( 1976 ) . כן פרסמה את " אור פרא " ( 1983 ) , " צורות " ( 1985 ) . ספריה " מופע"ו " תת ההכרה נפתחת כמניפה " ( 1992 ) הופיעו לאחר מותה . הורביץ , יאיר ויזלטיר , מאיר עברית , ספרות - ספרות בת זמננו שירה וולף , וירג'יניה סופרת ומבקרת אנגלית . נסתה בספריה לתפס ולהמחיש את המציאות המשתנה והחמקנית , את הרגע העובר , וחוללה בכך שנוי עצום בתפיסת הספרות בתקופתה . חיתה בשנים 1882 - 1941 . בבית אביה של וירג'יניה וולף , סר לסלי סטיון , נהגו להפגש אמנים , סופרים ואנשי רוח ולשוחח ביניהם . וירג'יניה ואחיה ספגו את אוירת התרבות הזאת , ולאחר מות הוריהם קולה של המשוררת יונה וולך בספרות העברית הוא קול ייחודי , בוטה ומרדני . לשונה משוחררת ומתירנית , ובשירתה היא שוברת מוסכמות הבעה רבים הן בצורה והם בתכנים . וולטר נחשב לאחד מאבות המהפכה הצרפתית משום שערער את יסודות האמונה בזכותם האלוהית של המלכים למשול , בזכויות היתר של האצולה ובסמכויות הכנסייה הקתולית .

קודם  |  הבא