ו'וו

עמוד:43

ו'וו האות הששית באלף - בית העברי . ערכה המספרי של האות ו הוא 6 , וכשהיא באה בראש מספר גדול - 6,000 ( ותשנ"ו - 6366 ) . האות ו נקראת כך משום שצורתה באלף - בית הכנעני הקדום , במאה ה - 15 לפני הספירה , היתה דומה לוו , יתד או קרס . בכתב הפניקי , במאה ה - וו לפני הספירה , נפתח העגול : ק ) . מצורה זו התפתחו בתקופות מאחרות יותר בשפות שמוצאן מן הכתב הלטיני האותיות : , U , V , Y , F W . חלקן משמשות גם כתנועות . בעברית משמשת האות לרב כתנועה , והיא אחת מאמות הקריאה . בערבית היא נקראת ו'אי " . אמות הקריאה כתב כתב עברי וגנר , ריכרד מגדולי המלחינים בגרמניה במאה ה - 19 . מגדולי המלחינים בכל הדורות . השפיע השפעה עצומה על כל צורות המוסיקה , ובעקר על התפתחות האופרה והסימפוניה . וגנר היה גם מנצח נודע ומחבר המלים של יצירותיו . חי בשנים 1813 - 1883 . ריכרד וגנר נולד בליפציג . אביו מת ששה חדשים אחרי שנולד בנו , ובשנת 1814 נשאה אמו לשחקן יהודי . את הקרירה המוסיקלית הממשית שלו התחיל וגנר בגיל עשרים , כאשר חבר את הסימפוניה בדו מז'ור , הנחשבת ליצירה מקורית ונועזת . הוא לא למד לנגן אפלו בכלי אחד באפן יסודי , אך הצליח ביותר כמנצח על מקהלה ושמש כמנהל מוסיקלי בכמה וכמה ערים . בשנת 1842 הצגה האופרה שלו " ריאנצי " בדרזדן , ובעקבות הצלחתה התמנה וגנר למנהל המוסיקה בחצר המלכות של סקסוניה . שם הצגו האופרות שלו " ההולנדי המעופף"ו " טנהויזר " . מוסיקאים שמרנים מתחו בקרת קשה על יצירותיו משום שלא היו בהן הנעימות וההרמוניה של האופרה העממית . כמה מגדולי המוסיקאים , וביניהם ליסט ושומן , ראו בהן את ראשיתה של אמנות חדשה , אך הצבור הרחב חשב עליהן שהן " משעממות ומוזרות " . וגנר נאלץ להמתין שנים רבות עד שמצא מפיק לאופרה הבאה שלו , " לוהנגרין " . אופרות חדשניות בשנים 1848 - 1849 השתתף וגנר במרד המדיני בגרמניה ונאלץ לברח מארצו . כעשר שנים הוא חי בשויץ ובמקומות אחרים . בשנת 1864 הזמין מלך בוריה , לודויג ה - 2 ( " המשגע " ) י את וגנר , שכבר התרושש לגמרי , להמשיך בעבודתי המוסיקלית במינכן . בתקופה זו בחייו הלחין וגנר את " טריסטן ואיזולדה " ( 1865 ) , ארבע הדרמות המהוות את " טבעת הניבלונגים " : " זהב הרין " , " ולקירית " , " זיגפריד " , ו " שקיעת האלים " , ואת " פרסיפל " ( 1882 ) , ועוד קבוצת אופרות המבססות על אגדות גרמניות עתיקות . ריכרד וגנר העניק חשיבות רבה לתפאורה באופרות שלו , וראה בה חלק בלתי נפרד מהיצירה השלמה . בתמונה - דגם תפאורה למערכה השנייה באופרה " טנהויזר " שהוצגה ב - 1846 - גדולה , מורכבת ודרמתית , כפי שהעדיף וגנר .

קודם  |  הבא