השקיה

עמוד:29

והשתמשו בהם להשקיה לפי הצרך . זו היתה ראשיתה של ההשקיה המלאכותית , מעשה ידי אדם . שטחים הזקוקים להשקיה כשליש משטח היבשה בעולם הוא צחיח או צחיח למחצה . מדבריות וערבות קימים בכל היבשות . מכיון שהמים מעטים במקומות האלה , נתן להשקות רק חלק קטן מן האדמה הזקוקה להשקיה . ככל שאכלוסית העולם גדלה , כך גם גדל הצרך להכשיר שטחים יבשים לעבוד חקלאי . לו היו בידי האדם מקורות מים גדולים יותר , היה אפשר להפך את הערבות הגדולות לשטחי מרעה או שטחים של גדולי שלחין ( השקיה מלאכותית ) . אך לא רק בשטחים היבשים או הצחיחים של העולם יש צרך בהשקיה . אפלו במקומות שבהם יורדים גשמים רבים - 1,500 מילימטר בשנה ואפלו יותר - יש צרך בהשקיה . צרך זה מרגש במיחד באזורים המאכלסים בצפיפות של הודו , בנגלדש , בורמה , דרום - מזרח אסיה , אינדונזיה , הפיליפינים , סין ויפן . תושבי הארצות האלה נזונים בעקר מארז , וכדי לגדלו יש להציף במים את שדות הארז במשך כל זמן גדולו , עד שהוא בשל לקציר . גם בארצנו תופסת ההשקיה מקום חשוב בחקלאות , כי ישראל נמצאת באזור אקלים סובטרופי בעל קיץ שחון וחרף שאינו מרבה בגשמים . שיטות השקיה ישנות וחדישות קימות כמה שיטות השקיה מרכזיות : השקיה בזרימה , השקיה בהקויה או בהצפה , השקיה בהמטרה והשקיה בטפטוף . בהשקיה בזרימה מזרימים מים במסלול שהכשר במיחד לכך , ותוך כדי זרימתם הם נספגים בקרקע . שיטת השקיה זו כוללת את ההשקיה בערוגות , הנעשית על ידי בנית דפנות עפר מגבהות לארך שטחי הגדול והצפתן במים לכל רחבן . כן נכללת בסוג זה ההשקיה בתלמים או בחריצים : המים זורמים בערוצים שחופרים לארך השטח , נספגים בדפנותיהם ומרוים את השטחים שבין ערוץ לערוץ . בשיטת ההקויה או ההצפה כמות מסימת של מים נקוית ועומדת בשטחים שהתאמו במיחד לקליטת המים , עד שהם נספגים באדמה . בשיטת ההמטרה מעבירים את המים בצנורות למכשירים מיחדים - ממטרות - והן מזרימות את המים בסילונים . לשם כך משתמשים במערכת צנורות , שעליהם מצבים זקפים ( צנורות נצבים ) שאליהם מחברות הממטרות . קימים שלושה סוגים של מערכות המטרה : קבועה - הצנורות והממטרות קבועים במקומם וביכלתם להשקות את כל השטח ; נידת - הצנורות והממטרות נתנים להעברה משטח לשטח לפי צרכי ההשקיה ; נידת למחצה - הצנורות קבועים במקומם ורק את הממטרות נתן להעביר לפי הצרך . בהשקיה בטפטוף המים זורמים בצנורות פלסטיים הפרושים על פני הקרקע או מתחתיה , בדרך כלל לארך שורות הגדול . על הצנורות מרכבות טפטפות מסוגים שונים בהתאם לסוג הגדול , הקרקע ואיכות מי ההשקיה . המים מטפטפים , נספגים בקרקע ומתפשטים בה לעמקה ולרחבה . בשיטה זו יש חסכון נכר במים ואפשר לשלב בה גם את הדשון . בישראל , שהיא מהמדינות המובילות בעולם במחקר ובפתוח של דשון והשקיה , פתחה שיטת השקיה חדשה הנקראת הדשיה - שם המרכב מהמלים השקיה ודשון . בשיטה זו נתן להשקות ולדשן את הקרקע בעת ובעונה אחת , בצורה מבקרת , בפקוחו של מחשב השקיה מתקדם . פתוח נוסף שנעשה בישראל הוא השקיה במי קולחין ( ביוב ) . עקב מצוקת המים הקשה שמדינת ישראל נתונה בה והרבוי המהיר של האכלוסיה , השקעו מאמצים רבים לנצול מי הקולחין להשקיה . בשלב הראשון השקו רק גדולי תעשיה כגון כתנה , אך כיום , בעקבות שכלול מכוני טהור המים משקים גם גדולי ירקות ומטעי פרי . רשת של צינורות טפטוף מכסה שדה חקלאי . ההשקיה באמצעות טפטפות - שיטה שהומצאה בישראל - מבוססת על ההנחה שהצמח גדל טוב יותר באדמה לחה תמיד , מאשר באדמה המקבלת מנות מים גדולות מדי פעם . שיטה השקיה קדומה באמצעות דליים הסובבים על גלגל ומתמלאים במי באר או בור מים ואחר נשפכים לתעלה המזרימה את המים לשדה .

קודם  |  הבא