מתוך:  > אביב חדש 6 > השכלה

עמוד:26

את ילדיהם ללמד עברית ב " חדר " , ושקדו על למוד התלמוד בישיבה . לא זו בלבד שלא נסו להדמות לשאר תושבי הארץ , אלא שבשל הבידוד שנכפה עליהם עד לאותה תקופה , דבקו בלמוד התורה ובקיום קפדני של המצוות ומצאו בכך מקלט מן העולם העוין . אך רוחות הסובלנות והליברליות שנשבו מצרפת לארצות אחרות באירופה באמצע המאה ה - 18 חדרו גם לגרמניה ויהודים רבים , ביחוד הסוחרים ו " יהודי חסות " ( כנוי ליהודים שקבלו כתב חסות מהשלטונות לאחר ששלמו מס מיחד ) , באו במגע עם האכלוסיה המשכילה , שרבים מתוכה התיחסו ליהודים כאל שוים ואף תבעו מתן שויון זכיות ליהודים הנרדפים . בעקבות כך ראו יהודים רבים בבידודם ובארח חייהם השונה מכשול העומד בדרכם לאמנסיפציה ( שויון זכיות ) , והחליטו להאבק בשמרנות הנקשה על מנת לשנות את פני הדברים . השנוי בא לבטוי באמוץ השפה הגרמנית , בחדוש פני מוסדות החנוך ובהקנית המנהגים והנימוסים של העם שבתוכו הם יושבים . " המשכילים קבלו עליהם לשנות את עמדותיהם המוסריות והרוחניות של בני עמם כלפי סביבתם באמצעות הדרכה ומופת אישי , ובבתי - הספר הורו לילדים גם מקצועות תורניים וגם מקצועות חלוניים . אביה של תנועת ה " השכלה " היה משה מנדלסון . הוא למד תנ"ך ותלמוד במוסדות חנוך יהודיים מסרתיים , ורכש לעצמו השכלה חלונית מקיפה בכחות עצמו . שמו נתפרסם בזכות ידיעותיו וחכמתו , ורבים מבין המשכילים בקשו את חברתו . מנדלסון תרגם את התורה לגרמנית ושכנע את תלמידי החכמים להכין פרוש חדש לתנ"ך - ה " באור " . שני המפעלים הספרותיים התורניים האלה הטביעו חותמם על התרבות היהודית בגרמניה ומחוץ לה . על פי תרגומו של מנדלסון למדו תלמידי ישיבה רבים את השפה הגרמנית וקראו את חבוריהם של הפילוסופים והמשוררים הגרמנים בשפת המקור . בשנת 1782 פרסם יוזף ה - 2 , קיסר אוסטריה , " כתב סובלנות " , שבו הציע לבטל את ההגבלות על היהודים , שעדין היו בתקף , וזאת בתנאי שיתבוללו בתוך סביבתם . הצו התקבל על ידי היהודים בהתלהבות עצומה . המשורר העברי נפתלי הרץ ויזל , מראשי תנועת ה " השכלה " , כתב שיר נלהב לכבוד הקיסר , ובאגרת אל אחיו , ניסה לשדלם לקבל את הזכיות שהקיסר העניק להם בחסדו . בשנת 1783 התארגנו המשכילים באגדה לטפוח הספרות העברית , " חברת דוברי לשון עבר " , והוציאו כתב - עת , " המאסף " . יעודו של כתב העת היה לשמש " מצודה שממנה תערך המלחמה בין האור והחשך " . " המאסף " פרסם תרגומים ראשונים לעברית מצרפתית וגרמנית , במגמה לחבב את " יפיפותו של יפת " ואת " חכמת הגויים " על היהודים בני שם . לא עבר זמן רב ומאמציהם של המשכילים נתנו פרי . קל היה ליהודי להמיר את יפת היידיש בגרמנית , בהיותה ניב של הגרמנית , וכן נשאו חן בעיני רבים גנוני התרבות החדשה . מהם שעשו כן מאהבת ההשכלה לימה , ומהם על מנת להנות משויון זכיות ביניהם לבין הגויים . יהודים בקשו להתבולל מהר ככל האפשר ומקצתם אף התנצרו . הרבנים וחסידיהם התמלאו חרדה גדולה לנכח הנהיה אחרי התרבות הגרמנית וחששו לעתיד עמם ודתם . הם ראו כי אלה הזונחים את למוד התלמוד ושוקדים על למוד העברית החדשה , נוטשים לאחר מכן גם את העברית ועוברים לגרמנית , ולבסוף הם פורקים מעל עצמם את על התורה . הרבנים לא חסכו כל מאמץ על מנת לבלם את ההתבוללות . הם אסרו את הקריאה בתורה בתרגומו של מנדלסון , את למוד " הבאור " , ואף הקריאה ב " המאסף " נאסרה . אך ההתבוללות לא נבלמה . ה " השפלה " באוסטריה התפתחות תנועת ה " השכלה בקהלות היהודיות באוסטריה , בוינה ובעיר פרג , שהיתה אז בתחומה של אוסטריה , דמתה מאוד להתפתחותה בגרמניה . לא כן היה גורלה של ההשכלה באותם חלקים של הקיסרות האוסטרית שהוו עד לקראת סוף המאה ה - 18 את ממלכת פולין . השפה שבפי הנוצרים בחבלים אלה לא היתה דומה כלל ליידיש , ותרבותם נפלה מזו של היהודים שחיו בקהלות מארגנות היטב ובעלות מסרת ממשכת . בישובים רבים הכילה האכלוסיה רב יהודי , שאף נהנה ממדה מסימת של עצמאות פנימית ( אוטונומיה ) . לנכח הידיעה על המצב הכלכלי הירוד של הקהלות היהודיות והעדר כל סכוי לשויון זכיות , העדיפו היהודים לשמר על המצב הקים ומצאו מקלט בחסידות ובמנהיגיה הרבניים . יהודי גליציה ראו ב " כתב הסובלנות " של יוזף השני מלכדת שמגמתה להעבירם לחיק הנצרות . את הבקור בבתי - הספר של הממשלה ראו כ " גזרה " נוספת שנגזרה עליהם , והם התנגדו בחריפות לכל דבר שריח של חדוש נדף ממנו . אף על פי כן הכתה ההשכלה שרשים בכמה ערים כלבוב ( למברג ) וברודי , ובית - הספר שיסד הסופר העברי יוסף פרל בטרנופול , בינת 1813 , שמש דגמה ומופת למוסדות דומים , שהוקמו בקהלות אחרות . השפעה רחבה יותר היתה לכתבי - העת השונים בעברית , שבהם נתפרסמו יצירות חשובות של גדולי הסופרים העברים בדור ההוא . מנהיג תנועת ח " השכלח . בגרמניה , משה מנדלסון , תרגם את התורה לגרמנית ושכנע את תלמידי החכמים להכין פירוש חדש לתנ"ך , " הבאור " שמו , כדי שיהודים ולא - יהודים יוכלו להכיר את תורת ישראל ולהעריכה . בתמונה - סנדלסון בשיחה עם המחזאי אפרים לסינג .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר