מתוך:  > אביב חדש 5 > המצאות

עמוד:167

והחצים , הדלקת האש , הטויה והאריגה והקדרות הן רק אחדות מן ההמצאות הקדומות , שאיש אינו יודע מי המציאן . אולם יש המצאות שידוע על ממציאיהן , גם אם לעתים המידע עטוף במסתורין ובערפל . גדולי הממציאים בעת העתיקה היו היונים והגדול שבהם ארכימדס , שהמציא בין השאר את משאבת הברג , את העדשה המרכזת ואת בליסטראות הענק . הסינים המציאו באותה תקופה את המצפן , את אבק השרפה ואת הניר והמשי . עם התפתחות המדע המודרני המציא האדם מכשירים חיוניים כמו טלסקופ , מדחם , ברומטר , מיקרוסקופ ומחשב . המצאות של יחידים וצותים גם לגבי המצאות שהמצאו בימינו לא קל בכל המקרים לקבע מי היה הממציא שלהן . חוקר אחד משלים את ההמצאה , אך עבודתו מבססת על עבודתם של רבים שקדמו לו . המכוניות הראשונות , לדגמה , נבנו על ידי בני אדם אחדים שצרפו המצאות רבות זו לזו . במקרים רבים המציאו שני בני אדם אותה המצאה כמעט באותו זמן בלי שהאחד ידע על עבודתו של האחר . לעתים הרעיון הנכון צץ בזמן אחד במחותיהם של בני אדם שונים , ובמקדם או במאחר מוציא אחד מהם דבר משכלל מתחת ידו . כל ההמצאות שכללו במרוצת הזמן . אדיסון המציא את הנורה החשמלית לאחר שעשה אלפי נסיונות בחמרים שונים . בכל זאת אין הנורה המאירה את בתינו כיום זהה לזו שהמציא אדיסון . בל המציא את הטלפון , אך המכשיר שבו השתמש אינו דומה כלל לטלפון המכר לנו כיום . בתקופה החדשה פחתו ההמצאות שהן פרי יצירתו של אדם אחד , והמצאות רבות הן פרי עבודתו של צות מדענים במכון , במעבדה או באוניברסיטה . בכל זאת יש עדין מקום לפעלם של ממציאים יחידים . אדיסון , תומס אלוה ארכימדס אש בל , אלכסנדר גרהם ברומטר טויה ואריגה טלסקופ טלפון מחשב מיקרוסקופ מצפן משאבה המרת דת המעבר מן היהדות לדת אחרת . אדם שהמיר ( החליף ) את דתו היהודית בדת אחרת נקרא משמד או מומר . בדרך כלל מכנים כך את מי שממיר את דתו מרצון , להבדיל מהמרה מתוך כפיה ואנס . עוד בתקופה ההלניסטית היו יהודים שהמירו את דתם . במאה ה - ו לספירה המיר את דתו טיבריוס אלכסנדר , והרומאים מנף אותו לאחר מכן לנציב ביהודה . לאחר שהנצרות השתלטה על ארצות ועמים , קבלו עליהם רבים מן היהודים את הדת החדשה הזאת . נראה כי הירידה התלולה במספר היהודים בראשית ימי הבינים באה בעקבות שמד רב - ממדים . הלחץ והאיומים שהפעילו על היהודים להמיר את דתם הגיעו לשיאם בימי השלטון הנוצרי בספרד ( המאה ה - 15 ) . גזר דינם של יהודים שסרבו להתנצר היה מות . רבים מהיהודים שהמירו את דתם נסו לשמר על יהדותם בסתר ( הם מכנים אנוסים ) , אולם האינקויזיציה - בית - הדין של הכנסיה הקתולית שפעל גם בפורטוגל - רדפה אותם ורגלה אחריהם . הקתולים כנו את ה " נוצרים החדשים " בכנוי המשפיל " מרנוס", שפרושו חזירים . ידועים גם מקרים רבים על יהודים שהתאסלמו . גזרות שמד בארצות האסלאם היו נדירות , אך ידועים מקרים של שמד בצפון אפריקה ובספרד במאות ה - 2 ו וה - 13 , בתימן ובעיראק , ובמשהד שבאיראן ב - 1839 . גם בארצות האסלאם היו אנוסים שקימו מצוות וחגגו חגים יהודים בסתר . הסבות לשמד ויחס המשמדים לעמם היהודים בארצות הגולה המירו את דתם מרצונם בדרך כלל , כדי להנצל מרדיפות או מהגבלות שהטילה עליהם החברה הנכרית שבקרבה חיו . לפעמים המירו יהודים את דתם כדי להגיע למעמד חברתי או למשרות שהיו נעולות בפני יהודים , למשל לדרגת פרופסור , ביחוד בגרמניה . תופעה זו גברה בעת החדשה , עם הנהגת חקי האמנסיפציה והתפשטות תנועת ההשכלה באירופה . המשורר היהודי - גרמני הינריך הינה היה אחד מן המומרים המפרסמים באותה תקופה . הן הנצרות והן האסלאם קבלה ברצון מומרים , משום שהמשך קיומה של היהדות סתר את הטענה שטענו שתיהן שהן היורשות של היהדות . על כן זכו משמדים רבים למעמד נכבד , ביחוד בחברה הנוצרית . רבים מן המומרים , שבחרו בדתם החדשה מתוך חשובים של תועלת אישית , היו בימי הבינים לאויבים קשים של היהודים . גזרות רבות שנגזרו על יהודים באו ביזמתם של משמדים או בסיועם . כאלה היו , בין השאר , עלילות דם ודבות על התלמוד , שהביאו לשרפתו בפמבי בפקדת הכנסיה הנוצרית באירופה . במקרים רבים הובאו משמדים כ " עדי המלך " למשפטי ראוה נגד היהודים והיהדות או כממחים , כביכול , בוכוחים דתיים פמביים . לעמת זאת , היו מקרים שמשמדים נצלן את מעמדם כדי לעזר לאחיהם לשעבר . בימי הבינים הציל השמד יהודים רבים ממות . אולם הנאצים הגרמנים ראו במשמדים יהודים ש " תורת הגזע " חלה אליהם , ואפלו בני בניהם של מומרים נחשבו יהודים לכל דבר . המשמדים לפי ההלכה היהודית ההלכה היהודית מבדילה בין מומרים תחת לחץ או כפיה - אנוסים - כמו יהודי ספרד שאלצו להתנצר או יהודי פרס ותימן שכפו עליהם את דת האסלאם , לבין מומרים מרצון . לא כל ההמצאות החשובות הן מכשירים מורכבים ומתוחכמים . גם המצאות פשוטות , כמו סיכת הביטחון , יכולות להקל במידה רבה את חיינו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר