המנון

עמוד:166

נכתבו על ידי קצין צרפתי צעיר בצבא המהפכה שהתרחשה ב - 1789 . הקצין התרגש מאוד למראה חילי המהפכה הצועדים , שבאו מן העיר מרסי , ולכן קרא לשיר " המרסיזה". לא כל המנון יסודו במארע היסטורי . יש המנונים שנושאם הוא אהבת העם לשליטו . יש המנונים המתארים את יפיה של הארץ , עציה , נהרותיה והריה , ויש המנונים המדגישים את עצמתו של העם או מספרים על תקוה לעתיד טוב יותר . לכל המדינות החברות בחבר העמים הבריטי יש המנון לאמי אחד - " אל נצר את המלכה". אולם לאחדות מהן יש גם שירים אחרים . בקנדה נהגו לשיר שני שירים נפוצים מאוד " הו , קנדה"ו " עלה האדר ירק העד". באוסטרליה שרף בכנסים רשמיים בעלי אפי לאמי גם את " קדימה , אוסטרליה היפה". " התקוה " - המנונה של ישראל ההמנון של מדינת ישראל הוא השיר " התקוה", שאת מלותיו חבר נפתלי הרץ אימבר ( 1856 - 1909 ) . הוא נקבע כהמנונה של התנועה הציונית לפני קום המדינה והכר כהמנונה של המדינה לאחר הקמתה ב - 1948 . המנגינה אינה ישראלית מקורית . מלות השיר מבטאות את שאיפת העם היהודי לחזר לארצו ולשוב ולחיות בה כעם חפשי וגאה . דגל סמל המסון , קנוט סופר נורוגי . התרכז בכתיבתו בחייו הפנימיים של האדם היחיד , הבז למסכמות ואינו פועל על פי חקי החברה המקבלים . המסון הדגיש את יצריו הראשוניים והטבעיים של האדם ובסר את התרבות והקדמה . חי בשנים 1859 - 1952 . קנוט המסון היה בן למשפחת אכרים שהטלטל ממקום למקום ולא זכה מעולם בחנוך סדיר . במשך יותר מעשר שנים עסק המסון במלאכות רבות . הוא היה מלח , פועל שכיר בחוה , כרטיסן בחשמלית , דיל בקרון השנה , שחקן ועוד . בדרך זו הוא רכש נסיון חיים מגון ועשיר . היו לו ספקות רבים לגבי יכלתו כסופר ואף שהיה על סף יאוש , הוא הוסיף לתרגל בעקשנות את מלאכת הכתיבה . בהדרגה טפח המסון סגנון אישי , מקורי ויוצא דפן ביותר , הן בזוית הראיה החדשה שלו והן ברעננותו ובתכניו . רעב כמצב נפשי בשנת 890 1 , בהיותו בן שלושים ואחת שנה , פרסם המסון את ספרו " רעב " והפך בן לילה מאלמוני לסופר ידוע . " רעב " מבסס על חויות מחיי המסון עצמו ונכתב בגוף ראשון . זהו ספורי של אמן הרעב להכרה של החברה , ואף שרבים בספר התאורים על רעב גופני גדול מנשא , עקרו הוא עולמו הפנימי הנפשי של הגביר , ההולך ומדרדר ומגיע לשפל המדרגה . דעותיו של המסון על תפקידה יל הספרות להתרכז בחיי הנפש של האדם היחיד ולא בבעיות חברה כלליות , מבטאות גם בספריו " מסתורין " ( 1892 ) ו " פן " ( 1894 ) , שבמרכז שניהם עומד הגבור המרדן החי קרוב אל הטבע , הרחק מן החברה . יצירתו הגדולה , שנכתבה דוקא על צבור בני אדם ולא על היחיד , היא " ברכת האדמה " ( 1919 ) , העוסקת במאבקם של בני האדם באדמה . בשנת 1917 , באמצע הקרירה הספרותית שלו , הענק לו פרס ניבל לספרות על מכלול יצירותיו . הן תרגמו לכל שפות מרכז אירופה והשפיעו על הספרות לא רק בארצות סקנדינויה , אלא אולי אף יותר ברוסיה ובגרמניה - ודרכן על הספרות העברית . קנוט המסון היה לאמני קיצוני , שתמך רב ימיו ברעיונותיו של הוגה הדעות הגרמני פרידריך ניטשה על אודות האדם העליון - תכונותיו , גישתו לחיים , התבוננותו בטבע וכדומה . הערצתו לגרמניה , שהקנתה לו את פרסומו העולמי , הביאה את קנוט המסון לתמך בנאציזם . הוא חשב שהנאציזם מבשר עדן חדש לבני האדם . לאחר מלחמת העולם השניה העמד המסון לדין על תמיכה זו . נאציזם נובל , פרס ניטשה , פרידריך המצאות המצאות הן כל החפצים , העצמים והתהליכים שיצר האדם מן החמרים המצויים בטבע , ואשר לא היו קימים לפני כן בעולם . כמעט כל עצם הנמצא בשמוש האדם הוא פרי המצאתו : הפעמון שבדלת , הטלפון , הכירים , הנורה , המקרר , מכונת הדפוס , מכונות חקלאיות , כלי עבודה , חמרי נפץ , זכוכית , פלדה . כרך שלם של האנציקלופדיה לא יספיק כדי למנות את כל מה שהמציא האדם . רבות מן ההמצאות החשובות המצאו זמן רב לפני שידע האדם לספר בכתב על מעשיו . הסכין , החנית , הקשת כנסת ישראל ניצבת דום לכבוד'התקווהן ההימנון הלאומי , המושמע בה בטקס הצבת ממשלה חדשה ."ה חקוה " כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה , ולפאתי מזרח " דימה עין לציון צופיה - עוד לא אבדה תקותנו , התקוה בת שנות אלפים , להיות עם חפשי בארצנו - ארץ ציון וירושלים . כל עוד חומת מחמדנו לעינינו מופעת , ועל חרבן מקדשני עין אחת עוד דומעת - בל עוד מי הירדן בגאון מלוא גדותיו יזלו , ולים כנרת בשאון בקול המלה יפלו - כל עוד רגש אהבת הלאם בלב היהודי פועם , עוד נוכל קוות גם היום בי ירחמנו אל זועם . טמעו אחי בארצות נודי , את קול אחד חוזינו : כי רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקותנו !

קודם  |  הבא