עמוד:165

ההשערה משום שהתקשה להסתגל לחיי זקן חסרי הרפתקאות . הספרים שנזכרו , ואחרים , תרגמו לעברית . נובל , פרס ספרות המן ראש השרים בממלכת אחשורוש מלך פרס ומדי , שבקש להשמיד את כל היהודים החיים בה . קורותיו של המן בן המדתא האגגי , שהגיע למאמד נכבד בחצר המלך אחשורוש אך אבד את חייו בשל רדיפת הכבוד שלו , מספרים במגלת אסתר . דמותו של המן הרשעי צורר היהודים , נשארה חקוקה לדראון עולם בתולדות העם היהודי , כמסית וצורר . השנאה אליו מתבטאת במסרת היהודית העממית , הקושרת את שמו עם עמלק - האויב הגדול של ישראל בראשית דרכו כעם , שה'דרש למחות את זכרו מתחת לשמים . חושבים שהמן היה מזרע אגג מלך עמלק , ששאול המלך התבקש להשמידו אך רחם עליו , ולכן נענש . הכעס והמזמה המלך אחשורוש העלה את המן לגדלה " מעל כל השרים אשר אתו"( אסתר ג א ) ובקש מכל עבדיו לכרע ברך ולהשתחוות לפניו לאות כבוד . רק אדם אחד לא מלא את מצות המלך - מרדכי היהודי . סרובו העקשני של מרדכי הכעיס ביותר את המן והוא החליט להשמיד את כל היהודים בממלכת פרס ומדי ואת מרדכי בתוכם . הוא רקם מזמה ונסה לשכנע את המלך לבצע אותה בטענה כי : " ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים ... ודתיהם שונות מכל עם". דבריו אלה של המן הפכו משל וסמל להאשמות של כל שונאי ישראל במהלך ההיסטוריה , שלא יכלו לשאת את ארח החיים השונה של היהודים . המן הפיל פור ( גורל ) וקבע את יום ההשמדה בחדש אדר . תכניתו התגלתה למרדכי , ובזכות החכמה והתושיה שגלו הוא ואסתר המלכה , השפל המן ונתלה יחד עם עשרת בניו על עץ גבוה . לזכר ה " רוח וההצלה " שבאו על היהודים אנו חוגגים את חג הפורים . זכרו של המן , צורר היהודים , מעורר זעם עד היום , הבא לידי בטוי במנהג להרעיש ברעשנים ולרקע ברגלים , כאשר נזכר שמו בשעת קריאת מגלת אסתר . שמו של המן הנצח גם במאכל האפיני לחג - " אזני המן". אחשורוש אסתר פורים פרם ונודי המנון שיר שקובעים לעצמם מדינה או ארגון , המבטא בדרך כלל את שאיפותיהם ואפים ומשמש כסימן הכר רשמי שלהם . מקור המלה המנון בשפה היונית ופרושה - שיר הלל , מזמור הודיה . ההמנון של מדינת ישראל הוא " התקוה". בזמן הקדום היה ההמנון שיר שבח , שתאר והלל את דמותם ועלילותיהם של אלים , גבורים ומנהיגים . ההמנונים היו מושרים בטקסי פלחן ובמועדים דתיים והיו קשורים לארוע שהתרחש בחיי האמה . מסוף המאה ה - 18 הנהג ההמנון באנגליה ובצרפת כשיר לאמי רשמי . ההמנון הלאמי משמש סימן הכר של המדינה , כמו הדגל והסמל שלה . ההמנון מבטא במלים את הערכים המרכזיים של המדינה , ומשמש מוקד להזדהות משתפת ומלכדת של בני העם . היחס כלפי ההמנון הוא רגשי במיחד בעתות מלחמה , משבר לאמי או בחג לאמי כמו יום העצמאות , או בעת הכתרת מלך או נשיא . בימינו נתן להמנון מעמד מיחד . הוא משמע בטקסים רשמיים ומושר במוסדות ממלכתיים כמו בתי - ספר ומחנות צבא וקמים לכבודו בעת השמעתו . המנונים מפרסמים בדרך כלל קשורים ההמנונים הלאמיים במארע חשוב בתולדותיה של מדינה , כמו נצחון בקרב או שחרור מעלו של כובש . יש המנונים לאמיים המתארים מהפכה נגד ממשלה מדכאת ולא רצויה . ההמנון הידוע ביותר מסוג זה הוא " המרסיזה", המנונה של צרפת . המלים והמוסיקה של " המרסיזה " המן הרשע ועשרת בניו תלויים על העץ הגבוה שייעדו למרדכי היהודי . עונשו של צורר היהודים מאייר כתב - יד מגרמניה של מגילת אסתר מהמאה ה - 14 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר