המינגוי, ארנסט

עמוד:164

המינגוי , ארנסט סופר אמריקני , שפרשת חייו רצופת הרפתקאות ורומנטיקה , ממש כחייהם של גבוריו . חי בשנים 1898 " 1961 . ארנסט המינגוי נולד באילינוי שבארצית - הברית . אביו היה רופא חובב ציד ודיג . מיד לאחר שסים את למודיו בבית - הספר התיכון חפש המינגוי עסוק שיתאים למזגו הסוער והמרדני . הוא החל לעבד כעתונאי , ועד מהרה התנדב ל " צלב האדם " ושרת במלחמת העולם הראשונה בחזית האיטלקית . כאשר פנה פצועים רסק פגז את ברכו , והוא זכה בעטור הגבורה . את חויותיו ממלחמה קשה זו תאר המינגוי בספרו " הקץ לנשק " שפרסם ב - 1919 . זהו ספור רומנטי על אהבה ומלחמה , שזכה להצלחה הרבה ביותר מבין ספרי המלחמה הרבים שפרסמף אז . לאחר המלחמה נשאר המינגוי בפריס ככתב זר , ובלה בחברתם של סופרים חדשניים כמו עזרא פאונד וגרטרוד סטין , שאספה בביתה את הסופרים האמריקנים בפריס , ושבאזניהם הוא קרא את ספוריו . בעבודתו העתונאית למד המינגוי לכתב משפטים קצרים וברירים ובשפה חריפה . ואכן כתיבתו מצטינת בתאורים מדיקים וממשמעים ובדו - שיח קצר וחסכוני . ב - 1926 פרסם המינגוי את ספרו " וזרח השמש", שבו תאר את סגנון חייו של " הדור האבוד", הדור שאבד במלחמה הממשכת והעקבה מדם את התמימות , האמונית והערכים שלו , דור שבלה את זמני בשתיה רבה מדי ובחזורים בלתי פוסקים . " למי צלצלו הפעמונים"ו " הזקן והים " בינית ה - 30 חלו שנויים באישיותו של המינגוי שהעידו על הדרדרות . הוא בלה את רב זמנו בציד ובדיג , התנכר לידידיו וכתב דברים חסרי ענין , חוץ מספורים קצרים . צמא לחויות הוא יצא לספרד וכתב כתבות עתונאיות על מלחמת האזרחים שהתנהלה בה . המינגוי תמך ברפובליקנים שלחמו בגנרליסימו פרנקו . לאחר נצחון פרנקו והלאמנים הוא כתב את " למי צלצלו הפעמונים", שזכה להצלחה עצומה בעולם כלו ואף הפך לסרט מבקש . בספרו זה מציג המינגוי את דמותו של אמריקני המאשים את הקומוניסטים והאנרכיסטים בתבוסתם של הרפובליקנים . בימי שבתו בקובה כתב המינגוי את " הזקן והים", ולפני שהחליט לפרסמו עבד אותו ץשרות פעמים . זהו ספר קטן ומלא חכמה , הכתוב כאפוס - ספור גבורה המתאר מאבק . זהו מעשה בדיג זקן הנלחם בדג ענקי . במהלך המאבק ביניהם לא ברור מיהו הציד ומיהו הנציד , מי המנצח ומי המפסיד . הים הסוער והאכזר , הבולע ומכסה על הכל , הוא אחד הגבורים בספר זה . ספריו המאחרים , ובמיחד " הזקן והים " זכו לשבחים , אך אפלו פרס נובל לספרות ופרס פוליצר שקבל ב - 1952 לא יכלו להסתיר את כתיבתו הדלה באחרית ימיו . בשנתו הששים ושתים התאבד המינגוי ביריה בראשו , לפי עלה זית , שיבולים ולפיד נכללים בסמלה של תנועת " המחנות העולים : שסיסמתה'עלה נעלה " הסופר ההרפתקן , ארנסט המינגווי , נראה כאן בחברת לוחם שוורים ספרדי . את אהבתו לספרד , שבה שירת ככתב צבאי בעת מלחמת האזרחים בה , ולמלחמות השוורים , ביטא בספרו " מוות אחר הצהרייס " ראשיתה של התנועה ב - 1927 , כאשר קבוצות של צעירים מתל - אביב וירושלים ששאפו לשתוף , לשויון ולנתינה חברתית , הקימו יחד את " החוגים". ב - 1931 הוסב שמה שק התנועה ל " המחנות העולים", לאחר שקבוצות נוספות של נער לומד הצטרפו אליה , והתנועה הצטרפה לקבוץ המאחד . ב - 1933 החליט כנוס בוגרים של התנועה כי כל חבר בה מחיב לחיי קבוץ . בשנות ה - 30 וה - 40 הקימו בוגרי התנועה קבוצים , וביניהם חולתה , בית השיטה , מעז חיים , בית הערבה , שדות ים ובית קשת , חלקם יחד עם בוגרי תנועות נער חלוציות אחרות . בשנת 1945 פרשו מקצת חניכים מ " המחנות העולים " בגלל מחלוקות פוליטיות , והקימו יחד עם תנועת הנער " גורדוניה " ( על שם אהרן דוד גורדון ) את התנועה המאחדת . זו התאחדה לימים עם " הנוער העובד " והיתה לתנועת " הנער העובד והלומד". לאחר קום המדינה המשיכו בוגרי המחנות העולים להצטרף לקבוצים והקימו האחזיות נח"ל בכל חלקי הארץ . היום משרתים הבוגרים בנח"ל וגם ב " גולני", ומקצתם עוסקים בעבודה חנוכית לפני שרותם הצבאי . חניכי התנועה מקימים פעיליות רעיוניות וחברתיות , יוצאים לטיולים ולמחנות קיץ . הם עוסקים בעבודה קהלתית בתחומים שונים : שמירה על איכות הסביבה , עזרה לקשישים וחולים , קליטת עליה . התנועה מעודדת את חניכיה למערבות פוליטית ולקיום דו - שיח עם קבוצות אכלוסיה שונות , כגון דתיים וערבים . החניכים מנהלים את עניני התנועה בעצמם , בראשות צעירים בוגרי צבא ובוגרי התנועה . לתנועה עתון - " במבחן". גורדון , אהרון דוד הנער העובד והלומד סוציאליזם קבוץ , קבוצה תנועות נער

קודם  |  הבא