מתוך:  > אביב חדש 5 > הלל השני

עמוד:155

הלל לומד תורה פנל יום היה הלל משתכר בעבודתו חצי זוז . את מחצית שכרו נתן לשומר בית - המדרש , כדי שיניח לו להכנס ללמד , ובמחציתו האחרת קים את עצמו ואת בני ביתו . באחד הימים לא מצא עבודה ולא השתכר מאומה , ושומר בית - המדרש לא הרשה לו להכנס לתוכו . עלה הלל על הגג וישב על פי הארבה , כדי שיוכל לשמע את דברי התורה מפיהם של מוריו . אותו יום , יום ששי היה , בחדש טבת , וירד שלג . כשעלה עמוד השחר , אמר שמעיה לאבטליון חברו : " אבטליון אחי , בכל יום הבית מאיר , והיום אפל . שמא יום מענן הוא ? " הרימו עיניהם וראו אדם בארבה . עלו על הגג ומצאו את הלל מכסה שלוש אמות של שלג . הם פנו את השלג , רחצו את שוחר התורה שסכן את חייו והושיבו אותו ליד המדורה . אמרו : " ראוי זה לחלל עליו את השבת . " דמותו של הלל נחקקה בלב האמה מצד אחד כבקי בכל התורה שבעל - פה , וכמי שלא החמיר בדרך כלל בהלכה מצד אחר . הוא נודע גם כאיש ירא שמים וחכם , שנהג בחייו הפרטיים ובמגעו עם הבריות בצדק ובענוה , כפי שהורה בפתגמיו הקצרים והחריפים . לפי המסרת זכה הלל לאריכות ימים מפלגת וחי מאה ועשרים שנה , כמשה רבנו . לפי מסרת זו נחלקו חייו של הלל לשלושה חלקים שוים : ארבעים שנה ישב בבבל , ארבעים שנה למד תורה ובארבעים השנים האחרונות לחייו היה נשיא הסנהדרין . הלל נולד בבבל במשפחה שהתיחסה על שבט בנימין מצד האב ועל שבט יהודה ובית דוד מצד האם . הוא גדל בעני ולמד מתוך מחסור . בגיל ארבעים ( לפי מקור אחר בגיל צעיר ) עלה לארץ - ישראל , שהיתה בימים ההם מרכז היהדות , כדי להשתלם בתורה . לאחר שהשתקע בירושלים הצליח על אף עניו שאלצו לעבד כפועל פשוט , להצטין כתלמידם של שמעיה ואבטליון , חשובי המורים בעת ההיא . אחרי מות שמעיה ואבטליון היו בני בתירה לראשי היהדות . פעם אחת הם התקשו לפתר בעיה שהבאה אליהם , והלל פתר אותה בצורה כה מזהירה עד שפנו לו מרצונם את הכהנה הרמה והוא היה לראש הסנהדרין . הלל וצאצאיו החזיקו בתאר נשיא עד למאה ה - 5 לספירה . תקנות הלל בפרוש ההלכה יסד הלל שיטה שהיתה מנגדת לזו של חברו שמאי . בדרך כלל הוא נטה להקל בהלכה ולא להחמיר . רק שתים מתקנותיו הרבות נזכרות במשנה . התקנה האחת היתה הפרוזבול , ? נועד לתקן מצב שבו היה מלוי הכספים נמנעים מלהלוות קרוב לשנת השמטה , מחשש שיפסידו את ממונם , והזקוקים להלואות סבלו מחסר אמצעים . על פי הפרוזבול נתנת ההלואה לבית - הדין והוא מוקר אותו ללווה , ושמטה אינה חלה על חוב לבית - דין אלא על חוב לפרט . התקנה האחרת נוגעת לבתים בערים מקפות בחומה , שלפי דין התורה המוכר יכול לגאל ( לקנות בחזרה ) את ביתו רק בתוך שנה מיום מכירתו . הקונה , שלא רצה להחזיר את הבית , היה מסתתר עד תם השנה . הלל תקן כי המוכר יכול לפדות את ביתו אם יפקיד את הכסף בבית - הדין , ואז יהיה רשאי לפרץ את הדלת הנעולה ולהחזיר לעצמו את ביתו . חכמים השוו את הלל הזקן לעזרא הסופר , ואת ראשית ימי הבית השני לתקופת הורדוס שבה חי ופעל . הלל פעל בתקופה מדינית קשה , שבה התמעטה מאוד ידיעת התורה , אך הוא הצליח לשמר על קיומו של המרכז היהודי . על כן אמרו עליו : " כשנשתכחה תורה מישראל , ? לה עזרא מבבל ויסדה : חזרה ונשתכחה , ? לה הלל הבבלי ויסדה . " איש ענו , צנוע ואוהב הבריות המסרת מתארת את הלל כסמל יראת השמים והבקיאות בתורה . אף על פי שכהן במשרה הדתית הרמה ביותר ביהדות , נשאר הלל כל ימיו איש צנוע . הוא שקד על קרוב הבריות לתורה , ועל כן נזהר מן הכעס והקפדנית והיה מוכן להשיב לשואלים על כל שאלה , אפלו היתה קנטרנית . מספר על שני אנשים שהתערבו ביניהם והחליטו , כי מי שיצליח להוציא את הלל מגדרו יקבל ארבע מאות זוז . אחד מהם הלך לביתו של הלל והציג לו שאלות סרק לרב , ואף רמז רמיזות מעליבות על מוצאו הבבלי , אך מזמתו לא הצליחה בידו והלל שמר על קר רוחו . כמה ספורים קשורים בענותנותו ובאהבת התורה שלו . מעשה בנכרי אחד , שבא אל שמאי נבקש להתגיר בתנאי שילמדו את כל התורה בעמדו על רגל אחת . שמאי הקפדן גרש אותו באמת המדה שהחזיק בידו . הלך אותו נכרי אל הלל וחזר על התנאי המוזר שלו , והחכם בעל המזג הנוח הסכים למלא אחריו , ואמר לו : " דעלך סני לחברך לא תעבד ( את השנוא עליך אל תעשה לחברך ) . זו היא כל התורה כלה , ואידך פרושא הוא , זל גמר " ( והשאר פרוש הוא , לך ולמד ) . על כן אמרו חכמים : " לעולם יהא אדם ענותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי". מפתגמיו של הלל " אם אין אני לי , מי לי ? וכשאני לעצמי , מה אני ? ואם לא עכשו , אימתי ?"" אל תפלש מן הצבור". " אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו". " הוי מתלמידיו של אהרן , אוהב שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". לפי המסרת קבור הלל הזקו במירון שבגליל העליון , יחד עם שלושים וששה מתלמידיו . בית הלל ובית שמאי זוגות סנהדרין עזרא שמטה שמעיה ואבטליון תקופת בית שני הלל השני נשיא הסנהדרין בארץ - ישראל בערך בשנים 330 - 365 . בנו של רבי יהודה נשיאה השני . הלל השני התחנך אצל יוסף , חבר בית - הדין הגדול בטבריה , שהתנצר אחר כך והעליל לפני השלטונות על הלל , כאילו

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר