הליוס

עמוד:154

בדורות שלאחר חתימתו . ההלכה שונה ונבדלת מן ה " אגדה", שהיא החלק הספורי והלא מחיב של ספרית זו . אחרי שיבת ציון מגלות בבל ועד לחתימת התלמודים הבבלי והירושלמי , רב ההלכות נסחו כתורה שבעל - פה . החכמים קובעי ההלכות בססו אותן על דיני התורה . אספי הלכות אספים של הלכות היו קימים גם לפני שנערכה המשנה בסוף המאה ה - 2 לספירה . לתנאים שונים היו אספי הלכה משלהם , שנקבעו על סמך הדיונים שנערכו בישיבותיהם . המפרסם באספים האלה היה של רבי עקיבא . אסף זה העבר לדורות הבאים על ידי ארבעת תלמידיו הנבחרים של רבי עקיבא : רבי מאיר , רבי יהודה , רבי יוסי ורבי שמעון . רבי יהודה הנשיא , עורך המשנה , השתמש באספים האלה , ביחוד בזה של רבי מאיר . המשנה אינה אסף של הלכות פסוקות . היא מביאה , במקרים רבים , את דעות התנאים השונות זו מזו . היא מציגה בצורה מסדרת את הדעות השונות בענין מסים , בלי לפסק דעתו של מי חיבים לקבל . המשנה שמשה יסוד לוכוחים , " שקלא וטריא", שהתנהלו בישיבות ארץ - ישראל ובבל . האמוראים , חכמי הישיבות שלאחרי חתימת המשנה , הם שקבעו את ההלכה המחיבת , ובמקרים רבים אף הרחיבו אותה . אחרי חתימת התלמוד ( בערך בשנת 500 ) באו הסבוראים ( מסבירים ) והשלימו סגיות שלא הסתימו בימי התלמוד . אחרי הסבוראים באו הגאונים , ראשי הישיבות בסורא ובפמבדיתא , ופרשו את דברי האמוראים . מישיבותיהם של הגאונים יצאו קבצי הלכה מסדרים : " הלכות פסוקות"( ספר פסקים ראשון אחרי חתימת התלמוד ) , " הלכות גדולות"ו " הלכות קצובות". התאמת ההלכה לשנויי הזמן התלמוד נחשב לבעל הסמכות הגבוהה ביותר בקביעת הלכה . עם זאת , בכל דור ודור נדרשו חכמים ופוסקים להתמודד עם שאלות שהציבו בפניהם מארעות ומצבים חדשים , שלא היו מכרים לפוסקי ההלכה שקדמו להם . תנאי החיים המשתנים יצרו בעיות חדשות , שהפוסקים הקודמים לא הכירו . את התפקיד של פותרי הבעיות מלאו דורות הרבנים שבאו אחרי הגאונים . הם לבנו את הבעיות בספרי " שאלות ותשובות"( שו"ת ) שלהם . בנוסף לכך חברו רבנים קבצים של פסקי - הדין המחיבים , לפי סדר ענינים . הידועים ביותר הם : רבי משה בן מימון ( הרמב"ם ) בספרו " היד החזקה", רבי יעקב בן אשר , " בעל הטורים"( הרא"ש ) , בספרו " הטורים " ורבי יוסף קארו בספרו " שלחן ערוך". לכל הספרים האלה חברו פרושים רבים . בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית הרבה בעדן המודרני , נוצרו מצבים חדשים רבים הדורשים ברור והכרעה הלכתית . אחת הדגמאות הבולטות לכך היא השאלה , אם השמוש בחשמל הוא כדין השמוש באש . מצוות עשה ולא תעשה רבות קשורות בהדלקת אשי כגון מצות הדלקת נרות בערב שבת וחג , בעור חמץ ועוד , ולעמתן - אסור הדלקת אש בשבת , ואם כך האם השמוש בגוף חמום חשמלי , או הדלקת נורה חשמלית , דינם כדין הדלקת אש ממשית ? או , לדגמה , האם טיסה במטוס כמוה כ " נסיעה", ויש לומר לפניה תפלת הדרך ? גם הרפואה המודרנית העמידה שאלות חדשות , כמו השאלות הנוגעות באפשרות של השתלת איברים או הפריה חוץ גופית . כדי להתמודד עם שאלות אלה ודומות להן , יש צרך בידע מעמיק הן בתחומי הטכנולוגיה והמדעים השונים והן בהלכה . לשם כך קמו בישראל גופים אחדים , ביניהם המכון המדעי - טכנולוגי לפתרון בעיות הלכתיות , צמת"( צות מדע ותורה ) והמכון לחקר החקלאות לפי התורה , המנסים לענות על צרך זה . דגמה לאחד מן הפתרונות שהתקבלו על ידי חלק גדול של הצבור הדתי היא השמוש ב " כירים של שבת". מדליקים את הכירים האלה לפני כניסת השבת , והם משמשים לשמירה על חמו של המזון במשך השבת . דגמה נוספת , מתחום החקלאות , היא השמוש במכונת חליבה אוטומטית , המכונת מראש לפני כניסת השבת , ומאפשרת לחלב את הפרות בשבת ללא חלול שבת . אגדה אמוראים גאונים יהודה הנשיא יעקב בן אשר מצוות משנה עקיבא , רבי קארו , יוסף רמב"ם שו"ת תורה תלמוד תנאים הלל הזקן תנא , מגדולי החכמים בישראל בימי הבית השני . פעל בימי מלכותו של הורדוס . יסד אסכולה שנקראה על שמו " בית הלל", והיה מנהיגם הרוחני של היהודים - נשיא הסנהדרין - במשך כארבעים שנה . חי בשנים 75 לפני הספירה - 10 לספירה בערך . התלמוד הוא מקור ההלכה'מדרבנן'( שנקבע על ידי חכמים ) הקדום ביותר , ולכן גם בעל הסמכות הגבוהה ביותר , חכמי התלמוד התבססו בקביעותיהם על הדיונים שקיימו חכמי המשנה . בתמונה - בבא קמא , בבא מציעא ובבא בתרא , שלוש מסכתות מהתלמוד הבבכי . דיני אישות רבים שנועדו לשמור על שלמות המשפחה היהודית מקורם בהלכות שקבעו רבנים . בתמונה - צעירה חרדית ביום חופתה .

קודם  |  הבא