הכחדת מינים

עמוד:149

דודו הדודו היה עוף יבשה שנכחד לפני יותר מ - 300 שנה . גדלו היה כתרנגול הודו והוא חסר עיר תעופה . הוא חי באי מאוריציוס שבאוקינוס ההודי ובאיים קטנים הסמוכים לו , ונזון בעקר מזרעים ומפרות . באיים אלה לא היו לדודו אויבים טבעיים במשך עשרות אלפי שנים , ולכן כנפיו התנונו בהדרגה ואבדו את יכלת התעופה שלהן . תשנה זו היתה בעוכריו , כאשר בראיית המאה ה - 16 הגיעו למאוריציוס מלחים פורטוגלים , וצדו מאות ממנו כדי לשבר את רעבונם לבשר , אף שבשרו לא היה טעים במיחד . בשנת 1638 , התישבו באי חקלאים הולנדים , שהביאו עמם חזירים , קופים וחתולים . בעלי - חיים אלה טרפו את ביצי הדודו ותרמו לחסולו המחלט של המין ב - 1681 . כיום נותרו מהדורו רק גלגולות אחדות ועצמות במוזאונים , ציורים ותאורים של נוסעים וחוקקים . עוף הדודו משמש כיום סמל לנסיונות הצלה של בעלי - חיים הנמצאים על סף הכחדה . בטבע לנכס כלכלי , ששויו עולה על השוי של הפרטים המתים . כך למשל קורה בשמורות טבע גדולות באפריקה , כאיר תירים רבים מבקרים בהן כדי לצפות בחיות הנדירות , תוך שהם מפרנסים את תושבי האזור . צידים לשעבר הפכו להיות פקחי ציד ומרויחים יותר מאשר ממכירת חיות . אמנה בין - לאמית המגבילה ציד לויתנים גדולים היא דגמה לנסיון למנע הכחדת מינים . אוולוציה איכות הסביבה אקולוגיה אקלים בית גדול דינוזאורים הדברה ביולוגית החברה להגנת הטבע זהום סביבתי הכלאה זווג בין שני צמחים או שני בעלי - חיים מזנים או ממינים שונים , כדי לקבל זן משבח יותר . כאשר מדען רוצה לגדל זן משבח של צמח תרבות או של חית משק , עומדות לפניו שתי דרכים אפשריות . שיטה אחת , הנקראת שיטת הבררה , היא לגדל את הטובים ביותר שבצאצאי זן מסים של בעל - חיים או לבחר בזרעים של הצמחים המשבחים ביותר לשם זריעה מחדש . כך אפשר לקבל , לאחר בררה חוזרת ונשנית , זן מקלה בעל תכונות רצויות . דרך אחרת , יעילה יותר , היא לזוג שני זנים שונים כדי לקבל זן כלאים היורש את התכונות הטובות של שני הוריו . שיטה זו נקראת הכלאה . הכלאה של בעלי - חיים מבצעת על ידי זווג של זכר מזן אחד ונקבה מזן אחר . הכלאה של צמחים מבצעת על ידי האבקה מכונת של פרחים מזן אחד באבקה של פרחים מזן אחר . נתן לעשות זאת על ידי האבקה ידנית של כל פרח בנפרד או על ידי האבקה טבעית בעזרת דבורים המכנסות לסככת רשת , שבה כלואים עצים מזנים שונים . הכלאות צמחים בשנת 1917 פתח המדען האנגלי ביפן זן חדש של חטה , המחסן מפני מחלת החלדון ונותן יבול משבח . הוא עשה זאת על ידי הכלאת זן משבח אך רגיש למחלות , עם זן חסון שיבולו דל . היום זורעים זן זה בשליש מכל שטחי החטה בעולם . בשנות ה - 70 פתחו אנשי המדע זן חטה משבח עוד יותר , והצלחה זו זכתה לכנוי " המהפכה הירקה". בשנים האחרונות פתחו זני חטה משפרים הנותנים יבול גרגרים גבוה מאוד בעל שעור חלבון נכר . חברות ישראליות , כמו " הזרע"ו " זרעים גדרה", מתמחות ביצור זנים חדשים בעלי איכנת טובה יותר של דגניים - חטה , שעורה ועוד , גדולי מקשה - אבטיח ומלון , וירקות - עגבניות , דלועים ועוד . כך למשל הצליחו מדענים ישראלים לפתח בעזרת הכלאות מכונות אבטיח ללא גרעינים ; מלון המשמש בתעשית המלפפונים הכבושים ; פרחי נוי חדשים וצבעוניים יותר שאינם מצויים בטבע ; עגבניה מתוקה הגדלה במים מלוחים מאוד בנגב ; עגבניה המבשילה בכל עונות השנה זן כלאיים של תירס - תוצר של הכלאות במשך שני דורות , הזן שהתקבל הוא משובח יותר , ובעל גרעינים מלאים וטעימים יותר .

קודם  |  הבא