מתוך:  > אביב חדש 5 > הזז, חיים

עמוד:123

מלחמת העולם הראשונה יצא הזז מן הכפר ובימי המהפכה הרוסית ישב במוסקוה . בשנת 1918 התפרסם ספורו הראשון " כבוא השמש " בכתב - העת " השלוח". ב - 1920 הוא עבר מאוקראינה לקונסטנטינופול ( כיום איסטנבול ) שבטורקיה . בעיר זו התרכזו יהודים פליטי המהפכה , שבקשו לעלות לארץ - ישראל או להגר לארצות אחרות . בספוריו על חיי היהודים האלה התגלה הזז לראשונה במלא כשרונו . תאוריו נאמנים למציאות , סטיריים ולגלגניים . בשנת 1921 הוא עבר לגרמניה , ישב זמן - מה בברלין וממנה עבר לפריס , וב - 1931 עלה לארץ - ישראל . על יהודי רוסיה ותימן ביצירתו משתקפים הזעזועים הגדולים שעברו על העירה היהודית ברוסיה בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם הראשונה . את חרבנה האכזרי בימי מלחמת האזרחים והמהפכה הרוסית תאר הזז בספרו " פרקי מהפכה . גם ב " דלתות נחשת " הוא ספר את ספורה של העירה היהודית ברוסיה , שבניה הצעירים בחרף בקומוניזם והמיטו בכך חרבן על העירה . לאחר שהשתקע בארץ , הפליא הזז לתאר בספרו " יעיש " את חייהם של יהודי תימן בארץ מוצאם , אף על פי שמעולם לא בקר בה . על שלושה דורות בחייהם של יהודי תימן בירושלים הוא ספר ב " היושבת בגנים". במחזה שלו " בקץ הימים", בקבץ הספורים " אבנים רותחות " ובספורו הקצר " הדרשה", הוא מתח בקרת על דבקותם של היהודים בגולה וברעיון המשיחי . לדעתו , הגולה והמשיחיות הם בעצם התחמקות של העם היהודי מלעשות למען עצמו . " בקולר אחד " הוא ספור על התאבדותם של איש אצ"ל ואיש לח"י ( ארגוני מחתרת ) בבית - הסהר המרכזי בירושלים בתקופת המנדט . חיים הזז הוא חתן פרס ביאליק תש"ב וחתן פרס ישראל תשי"ג . עברית , ספרות הזכרת נשמות תפלה מיחדת שמתפללים בבית - הכנסת למען נשמות המתים ביום הכפורים , בשמיני עצרת , ביום האחרון של פסח ובחג השבועות . תפלה זו נקראת בקצרה גם " יזכר". אחרי קריאת התורה מזכירים את נשמותיהם של קרובי משפחה ואת המתים על קדוש השם . המנהג להזכיר את נשמות המתים התפתח אחרי הפרעות שערכו הצלבנים ביהודי גרמניה בימי מסע הצלב הראשון ( תתנ"ו - 1096 ) . שמותיהם של אלפי ההרוגים על קדוש השם נרשמו בפנקסי הקהלות בנסח : " יזכר אלוהים את נשמת ... בשכר זה תהי נשמתו צרורה בצרור החיים". בישראל ובקהלות רבות בעולם נוהגים להזכיר בתפלה זו את נשמותיהם של ששת מיליוני היהודים שנספו בשואת יהודי אירופה ואת הנופלים במערכות ישראל . אצל יהודי ספרד מזכירים את המתים לפי בקשת קרוביהם ולא בימים מיחדים . בני עדות המזרח פותחים את התפלה ב " מנוחה נכונה", ואלף בני עדות אשכנז פותחים אותה ב " אל מלא רחמים". יום הזכרון לחללי מערכות ישראל יום הכפורים יום הזכרון לשואה ולגבשה קדוש השם תפלה " החברה להגנת הטבע " גוף צבורי שהוקם בשנת 1953 נדי להבטיח את שמירת הטבע והסביבה בישראל . עקר פעילותו הוא בחנוף לשמירת הטבע ולידיעת הארץ , בשמירה על הטבע , הנוף ואיכות הסביבה , ובמחקר בשדה . " החברה להגנת הטבע " נצבת בראש מאבקים צבוריים להגנת ערכי טבע הנמצאים בסכנת הכחדה . תרומתה באה פעילי " החברה להגנת הטבע " מניפים שלטים וכרזות הקוראים לשימור חולות קיסריה . מעשיה של החברה מתרכזים גם בשמירת איכות הסביבה ומניעת זיהום החופים , שמורות הטבע , האוויר והמים . הסופר חיים הזז היטיב לתאר את עדות ישראל , דמויותיהן ומנהגיהן . בעיקר שבו את ליבו יהודי תימן , שלהם הקדיש יצירות אחדות , ביניהן'היושבת בגנים"ו " יעיש".

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר