מתוך:  > אביב חדש 5 > הודו

עמוד:94

יהודי הודו נחלקים לשלוש קבוצות . קבוצה אחת הם יהודי קוצ'ין שבדרום - מערב הודו . לפי המסרת הגיעו אבותיהם להודו זמן קצר אחרי חרבן בית שני . בעיר קרנגנור שמצפון לקוצ'ין מצוי לוח נחשת ועליו כתבת , המספרת על מנויו של יוסף רבן לנסיך העיר והסביבה . אין יודעים בודאות מתי הצב הלוח . יש מקדימים אותו למאה ה - 5 לספירה ויש המאחרים אותו למאה ה - ו ו . נסיכות זו היתה קימת עד שכבשה פורטוגל את השטח במאה ה - 16 . לאחר הכבוש ההולנדי עברו היהודים לקוצ'ין שבדרום - מערב הודו , באו במגע עם יהודי הולנד והשפעו מהם . רבם עלו לישראל בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה . הקבוצה השניה הם " בני ישראל", שמוצאם אינו ברור . רבם כהי עור , וסבורים שהם צאצאיהם של גרים או עבדים משחררים . בעברית ידעו רק את תפלת " שמע ישראל". בסוף המאה ה - 18 התקרבו אל יהודי קוצ'ין והתחזקו בשמירת מצוות היהדות . רבים מהם עלו לישראל . הקבוצה השלישית הם יהודים מבבל , שבאו להודו במאה ה - 9 1 והקימו קהלות בערים , יסדו בתי - דפוס עבריים ותרמו להקמת בתי - ספר . היום יושבים בהודו 6,000 יהודים , רבם בבומבי . אורסט בודהא , בודהיזם בומבי בני ישראל ברהנופוטרה , נהר גנגס גנדי , מוהנדס קרמצ'נד דלהי הימליה הינדואיזם ויקטוריה דה גחה , וסקו חבר הענשים הבריטי טיבט מוגולים נהרו , ג'והרלל סיקים סנסקריט הודו - סין חצי אי גדול בדרום - מזרח אסיה , בין מפרץ בנגל שבאוקינוס ההודי ובין ים סין הדרומי שבאוקינוס השקט . מתוך חצי אי זה יוצא דרומה חצי אי קטן יותר , ארך וצר - חצי האי המלאי . הודו - סין משמש מעין גשר גאוגרפי ותרבותי בין הודו לסין , ומכאן שמו שנתן לו בידי האירופים . הודו - סין כוללת את המדינות בורמה , תאילנד , חלק ממלזיה , סינגפור , קמבודיה , לאוס וויטנם . שטחה כ - 2 מיליון קילומטרים רבועים , ומספר תושביה כ - 210 מיליון . צפונו ומזרחו של חצי האי הם הרריים , וכן חלק מדרום חצי האי המלאי , ואלו מרכזו הוא מישור גדול שבו זורם הנהר הגדול מקונג . לארך מערב חצי האי זורם הנהר אירודי . האקלים חם ולח ונתון להשפעות רוחות המונסון . הצמחיה עשירה מאוד . האכלוסיה דלילה יותר מבהודו שבמערב ומדרום סין שבצפון - מזרח . מדינות חצי האי הודו - סין עד מלחמת העולם השניה היתה הודו - סין מחלקת בין המושבות הבריטיות בורמה ומלזיה במערב , המדינה העצמאית סיאם ( ששמה הוסב ב - 1939 לתאילנד ) במרכז , והמושבה הצרפתית הודו - סין הצרפתית , שהוקמה במחצית השניה של המאה ה - 19 , במזרח . בזמן המלחמה , בשנים 1941 - 1945 , היה כל האזור כבוש בידי הצבא היפני . לאחר המלחמה העניקה בריטניה עצמאות למושבותיה בורמה ומלזיה ( ממלזיה התפלגה אחר - כך סינגפור ) . צרפת לא נתנה עצמאות למושבה שלה , והתושבים לחמו בה במלחמת גרילה . ב - 1954 נחלו הצרפתים מפלה נצחת במקום ששמו דין - בין - פו ונאלצו לפנות את מושבתם . על פי הסכם שביתת הנשק , שנחתם בז'נבה באותה שנה , חלקה הודו - סין לארבע מדינות עצמאיות : ויטנם הצפונית ( הקומוניסטית ) , ויטנם הדרומית , לאוס וקמבודיה . כעבר חמש שנים בלבד , ב - 1959 , פרצה באזור עוד מלחמה : מלחמת ויטנם , בין ויטנם הצפונית לויטנם הדרומית וארצות - הברית . המלחמה העקבה מדם נמשכה 16 שנים והסתימה רק באפריל 975 1 , כאשר כבשו כחות צפון ויטנם את דרום ויטנם והקימו מדינת ויטנם אחת . אך בכך לא תמה הלחימה בהודו - סין . בשנות ה - 80 ואף בראשית שנות ה - 90 היא נמשכה בלאוס ובקמבודיה . היום אין מתנהלת בה עוד מלחמה גדולה , אבל במקומות אחדים בחצי האי , ובעקר בקמבודיה ובבורמה , מתנהלת מלחמה של תנועות מחתרת למיניהן נגד כחות הממשלה . גרילה מלחמת ויטנם מקונג ראו ערכים נפרדים למדינות הנזכרות בערך זה . הולבין , הנס ציר גרמני בן המאה ה - 15 . נמנה עם הגדולים שבצירי הדיוקנאות באמנות העולמית . היה גם רשם מעלה , וחטובי העץ ופתוחי הנחשת שלו הם יצירות מופת . חי בשנים 1497 - 1543 . הנס הולבין נולד באוגסבורג שבגרמניה . אביו היה גם כן ציר גרמני מפרסם . עד גיל שבע - עשרה עבד הולבין הצעיר בבית - המלאכה של אביו . את עקר פרסומו הוא רכש בשבתו באנגליה , שעל אמנותה השפיע . בשנת 1515 עבר הולבין לבזל שבשויץ , וכעבר זמן קצר כבר זרמו אליו הזמנות מנכבדי העיר . מרטין לותר , מתקן הדת הנוצרית , בקש מהולבין כי יעטר את התנ"ך שתרגם לגרמנית . הולבין היה גם ידידו של המלמד ההולנדי הגדול ארסמוס מרוטרדם , ציר את דיוקנו ועטר את ספריו . גם פתוחי העץ שלו פרסמו את שמו . בשנת 1526 חי הולבין באנגליה , כעבר 18 חדשים שב לבזל , אך בשנת 1532 חזר שני חלקי ויטנם , שהיא אחת מארבע המדינות השוכנות היום בהודו - סין , אוחדו ב - 1975 למדינה אחת לאחר 16 שנות מלחמה עקובה מדם , שבה השתתפו גם לאוס וקמפוצ'יאה ( קמבודיה ) וארצות - הברית . בתמונה - ויטנמים על סירה , אמצעי תחבורה נפוץ בארצם .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר