מתוך:  > אביב חדש 5 > הודו

עמוד:90

המרכזי , ואין להן מוסדות עצמאיים כמו במדינות . רב הטריטוריות קטנות , חוץ מהטריטוריה של איי אנדמן וניקובר ( שתי קבוצות איים במזרח מפרץ בנגל ) , ואכלוסיתן מועטה , חוץ מהטריטוריה דלהי - ניו - דלהי , הכוללת את העיר הישנה דלהי ואת חלקה החדש , ניו דלהי , שהיא בירת הודו . הודו היא רפובליקה דמוקרטית עצמאית במסגרת חבר העמים הבריטי . בראשה עומד נשיא , שסמכיותיו מגבלות כדגמת אלה של נשיא ישראל , למשל , או מלכת בריטניה . בכלל , משטרה של הודו דומה ביסודו לזה של בריטניה , ויש המכנים אותה " הדמוקרטיה הגדולה בעולם". הפרלמנט הוא בן שני בתים - הבית העליון הוא מועצת המדינות , שחבריה נבחרים בידי בתי - המחוקקים של המדינות , מלבד 21 חברים המתמנים בידי הנשיא ; הבית התחתון הוא מועצת העם . הוא הגוף המחוקק וחבריו נבחרים בבחירות ישירות לפי מפתח מפלגתי . ראש הממשלה וממשלתו הם הגוף המבצע העקרי . משקים זעירים אוצרה הגדול בייתר של הודו הוא אדמתה הפיריה . אולם אכריה מעבדים את אדמתם בשיטות חקלאיות מישנות ביותר . נסיונות להנהיג שיטות חקלאיות חדישות הוכיחו , כי אדמתה של הודו עשויה להניב יבולים גדולים בהרבה מאלה שהיא מניבה כיום . אחד הקשיים העקריים בבצוע רפורמות חקלאיות הוא פצול האדמות . שני שלישים מן ההודים הם אכרים , רבם אכרים זעירים המתפרנסים בדחק רב . שטחו הממצע של המשק ההודי כ - 20 דונמים בלבד . משקיהם של האכרים הולכים וקטנים מדור לדור , כי על - פי חקי הירשה בהודו , מתחלק משקו של האב שוה בשוה בין בניו , אפלו אין החלק שנפל בחלקו של כל אחד מהם מספיק לפרנס את המשפחה . מזמנים קדומים מלאה ההשקיה תפקיד נכבד בחקלאותה של הודו , משום שרב הגשמים יורדים בה רק בעינה אחת של השנה , וכמותם אינה קבועה . הבריטים הקימו בהודו מפעלי השקיה מן הגדולים בעולם , והמשיכו אחריהם שלטונות הודו העצמאית . אך מפעלים אלה משקים רק חלק קטן מן האדמות החקלאיות בהודו , ורב האכרים מוסיפים להיות תלויים בחסדי שמים . די באחור לא גדול של המונסונים או , גרוע מכך , בירידה נכרת בכמות הגשמים , להמיט אסון על עשרות ומאות מיליוני אכרים . לא פעם נזקקה הודו למשלוחי חרום של מזון מארצות - הברית ומקנדה , כדי למנע רעב כללי . משנות ה - 80 הנהגו שפורים רבים בחקלאות ההודית , בין השאר באמצעות " המהפכה הירקה"- הכנסת זני תבואה עתירי יבול שאינם זקוקים למים רבים . עקב כך עלו יבוליהם של שני גדולי המזון העקריים של הודו , החטה והארז , די למלוי צרכיה . במשך כ - 5 ר שנים הצליחה הודו להכפיל את יבולי החטה שלה , ובראשית שנות ה - 90 היתה למדינה הרביעית בעולם ביבוליה . ביבולי הארז היתה למדינה השניה בעולם , אחרי סין . היא גם אחת המדינות הראשונות בעולם ביבולי הכתנה שלה . הודו עומדת במקים הראשון בעולם ביבולי התה וביצור סכר המופק מקני סכר , ובמקום השלישי ביבולי הטבק שלה . היא גם הראשונה בעולם בגדול היוטה ( צמח שסיביו משמשים ליצור שקים ומוצרים דומים ) . יותר ממחצית מסיבי היוטה בעולם מעבדים בעיר כלכתה . הפרה ממלאת תפקיד חשוב במשק החקלאי של ההודים . הפרה מקדשת על ההינדים ואין לפגע בה , גם כאשר יש בה משום מטרד של ממש . אבל מתר לרתם את השורים ואת התאואים לעבודת האדמה ולחלב את הפרות . מספר ראשי הבקר בהודו הוא הגדול בעילם - כרבע מיליארד ! כ - 70 מיליון מהם הם תאואים . להודי אוצרות טבע רבים , אך רק מקצתם מנצלים . המחצב החשוב ביותר הוא הפחם : הודו היא המדינה הרביעית בעולם בכרית פחם . הפחם משמש בין השאר להסקת תחנות כח ליצור חשמל , אם כי חלק מן החשמל מיצר בכורים גרעיניים . גם עפרות ברזל נכרות בהודו בכמיות גדולות , ועל בסיס זה הקימה המדינה תעשיה כבדה מן הגדולות בעולם . הודו היא גם מן המדינות הראשונות בעולם בתפוקת המתכות כרום ומנגן וכן בתפוקת בוקסיט שעת עומס בג'ייפור , למעלה ) ושוטר מכוון את התנועה ( למטה ) . רבע מתושבי הודו , יותר מ - 200 מיליון נפש , יושבים בערים . יש בהודו 20 ערים שמספר תושביהן גדול ממיליון , ובהן בומבי , שבה חיים כ - 10 מיליון תושבים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר