מתוך:  > אביב חדש 5 > הדרים

עמוד:83

מתקופה קדומה . עליו ופריו של החשחש שמשו ברפואה - בשמן האתרי של פרחיו השתמשו לתעשית הבשמים ובקלפות פרותיו לתעשיות רבות . בסוג הדריים יש מינים נוספים שיש בהם תועלת לאדם , למשל : הקומקוט וההדר התלתני . הקומקוט היפני הוא עץ קטן שגדל פרותיו כשזיפים , ואוכלים אותם על קלפתם . מגדלים אותם בארץ בהקף קטן , בעקר בשביל תעשית הממתקים . גדול ההדר תחלה זורעים ! רעי חשחש ולימון מתוק במשתלות . את השתילים מעבירים אל החלקה שבה עומדים לנטע פרדס , אחרי שמכשירים את האדמה על ידי חריש עמק . בישראל נוהגים לנטע את העצים במרחקים קטנים יחסית של 4 מטרים בין עץ לעץ . שתילי החשחש והלימון המתוק משמשים כנה הכוללת גזע ומערכת שרשים . על גבי גזע הכנה מרכיבים את הרוכב - נצן עם קלפה , שנלקח מענפיו של אחד ממיני ההדר שפרותיהם טובים למאכל או למטרות אחרות . בזמן ההרכבה עושים חתך בצורת האות הלטינית ז ברקמות הפנימיות שבגזע הכנה וכך חושפים אותן . את הרוכב - הנצן - דוחפים לתוך החתך באפן כזה שהרקמות הפנימיות של הרוכב והכנה באות במגע הדוק . הרקמות של הכנה והרוכב מתאחות במקום המגע . מן הנצן מתפתח ענף , שממנו יצמח נופו של העץ . זוהי הרכבת עין והיא הרווחת ביותר . כנת הלימון המתוק מתאימה לאדמות קלות . גדלם של העצים המרכבים עליה בינוני וארך חייהם 25 - 40 שנה . החשחש מתאים לאדמות כבדות יותר . עץ המרכב על חשחש מגיע להנבה מלאה רק עשר שנים לאחר נטיעתו . ארך חייו 100 שנה ויותר . עקב רגישותה הגבוהה של כנת החשחש למחלת הטריסטזה הקשה שהשמידה מיליוני עצי הדר בעולם , עברי לאחרונה להשתמש בכנת ולקמרינה , המקבלת לכל מיני ההדרים , פרט לקליפים . גם כנת " תלת - עץ " עמידה למחלת הטריסטזה ונכנסת כיום לשמוש . בארץ מרכיבים את העצים בעקר בסתו או באביב . הפרדסנות בישראל ידוע כי עוד בימי הבית השני גדלו הדרים בארץ - ישראל , שהובאו כנראה מארצות דרום אסיה . סוברים שגולי בבל , שעלו לארץ בימי שיבת ציון , הביאו עמהם את האתרוג שהגיע לפני כן מהודו לבבל . פרות הדר אחרים הכנסו לארץ בתקופה מאחרת יותר . יש הטוענים שהלימון והחשחש היו ידועים לאבותינו בתקופה הרומאית , סמוך לחרבן הבית השני . לעמתם חושבים חוקרים אחרים , כי הם הובאו לאזור כעבר אלף שנים , על ידי סוחרים פורטוגלים שחזרו מסין . מכל מקום , ידוע בודאות , כי רק במחצית השניה של המאה ה - 19 גדלו הדרים בארץ - ישראל לשם מסחר ויצוא . התפתחותה של הפרדסנות בארץ התחילה בעשור האחרון של המאה ה - 19 . לפני מלחמת העולם הראשונה היתה התרחבות אטית . ב - 1912 יצאה ארץ - ישראל מיליון תבות , רבן מפרדסים ערביים . ב - 1918 היה שטח הפרדסים בישראל 30,000 דונם , מהם 10,000 של יהודים . ב - 973 1 הגיע שטח הפרדסים לשיא של 420,000 דונם והיבול הסתכם במיליון וחצי טונות . מחצית הכמות נשלחה ליצוא , בעקר לאירופה , והמחצית שנותרה הפנתה לתעשית המיצים המקומית . הערך הכלכלי של ההדרים שיצרו בסוף שנות ה - 70 הסתכם ב - 280 מיליון דולר . שטחי גדול ההדרים הצטמצמו והקפם בשנות ה - 90 מגיע לכ - 250,000 דונם המניבים קרוב למיליון טונות פרי בשנה . אולם הרכב המינים והזנים בפרדסים התרחב מאוד . ארבעת המינים דבש הרכבה ויטמינים הואי המדינה ה - 50 של ארצות - הברית . משתרעת על קבוצת איים במרכז האוקינוס השקט , כ - 3,400 קילומטרים ממערב לארצות - הברית גופא . שטחה 16,730 קילומטרים רבועים ימספר תושביה כ - 2 . ו מיליון . האיים משתרעים מצפון - מערב לדרום - מזרח לארך יותר מ - 2,500 קילומטרים . מספרם יותר מ - 200 , אך רק ששה מהם מישבים . הגדול בהם הוא האי הואי , ששטחו 10,480 קילומטרים רבועים , כ - 60 אחוזים משטח האיים כלם . איי הואי נוצרו עקב פעילות של הרי געש . יש באיים כ - 40 הרי געש , רבם כבויים . הגבוה בהם הוא הר הגעש הכבוי מאונה תושביהם הראשונים של איי הוואי היו פולינזים , שהגיעו אליהם כנראה במאה ה - 5 מטהיטי בסירותיהם הכפולות הגדולות , בתמונה - בנות הוואי בלבוש מקושט בשפע עלים פירות ופרחים , האופייני לתרבות הפולינזית . המינאולה - פרי שנוצר בעקבות הכלאה בין מנדרינה לאשכולית . באמצעות הכלאות והנדסה גנטית משביחים פירות ויוצרים זנים המתאימים לתנאי הארץ .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר