עמוד:79

הקימת לישראל , ביניהם הפרק בכניסה לבאר שבע , שכבר החלה נטיעת העצים בו , וסכר " הדסה " בערבה שהוקם לאגירת מים , ופתוח קטע מחוף הכנרת . הסתדרות הציונית העולמית סולד , הנריטה עלית הנער הדסון , הנרי ימאי אנגלי וחוקר הימים הצפוניים של כדור הארץ . חפש נתיב ים צפוני אל הודו וסין , תחלה דרך אסיה ואחר כך דרך אמריקה . במאה ה - 16 בקשו המדינות הגדולות של אירופה להרחיב את מסחרן עם הודו וסין . הן שלחו חוקרי ארצות צרפתים , אנגלים והולנדים לחפש דרך ימית למזרח הרחוק , שתהיה קצרה יותר מן הדרך סביב כף התקוה הטובה שבאפריקה . כל המאמצים נכשלו . בשנת 1607 יצא הדסון בשליחותה של קבוצת סוחרים בריטים למצא נתיב צפוני - מזרחי אל הודו . הוא הפליג מאנגליה צפונה אל חופו המזרחי של האי גרנלנד , ומשם פנה מזרחה והתקרב אל הקטב הצפוני יותר מכל אדם אחר לפניו , אך נאלץ לחזר כלעמת שבא בגלל הקרח שחסם את דרכו . כעבר שנה הפליג שוב בנתיב דומה , אבל שוב חסם אותו הקרח והוא נאלץ לחזר על עקביו . באפריל 609 ר יצא הדסון למסע שלישי באותו נתיב , הפעם בשליחותה של " החברה ההולנדית להודו המזרחית". גם הפעם חסם הקרח את דרכו , והחברה ההולנדית הורתה לו לשוב להולנד . אך הדסון החליט לפנות מערבה ולנסות למצא נתיב צפוני - מערבי אל הודו וסין , דרך צפון אמריקה . הדסון הפליג אל חופי צפון אמריקה , ונכנס אל מפרץ צ'ספיק ומפרץ דלור , בסביבת העיר ושינגטון של היום . אחר כך פנה צפונה ונכנס לשפכו של נהר שעליו יושבת היום העיר ניו - יורק , והיום הוא קרוי על שמו . הוא שט צפונה במעלה הנהר וחקר את גדותיו . את השטחים שסיר בהם ספח להולנד . באוקטובר שב לאירופה . משנודע לממשלת בריטניה על הצלחת מסעותיו של הדסון , אסרה עליו לשוב ולהפליג בשליחותה של הולנד . באפריל 1610 הפליג הדסון שוב לחפש אחר הנתיב הימי הצפוני - מערבי אל המזרח הרחוק , והפעם בשליחות אנגליה . הוא הפליג מערבה אל צפונה של אמריקה , עבר במצר שמצפון ללברדור ( היום בתחומה של קנדה ) , הנקרא היום על - שמו , ונכנס אל מפרץ גדול . גם המפרץ הזה קרוי על שמו . לאחר שחקר הדסון את חופיו המזרחיים והדרומיים של המפרץ , בקש לצאת ממנו , אך המים קפאו והאניה נתקעה לכל ימי החרף . באביב בקש הדסון להמשיך במסע מערבה . אבל אנשי הצות , שסבלו מרעב , מקר וממחלות בחרף , התנגדו ובקשו לחזר אל אנגליה . הם מרדו בהדסון , ואלצו אותו , את בנו ואת נאמניו לרדת אל סירה קטנה . כך הפקירו אותם לנפשם בלב ים , בלי מזון ומים . האניה עצמה חזרה אל אנגליה , אך עקבותיהם של הדסון ואנשיו אבדו . הדסון , מפרץ ונהו הדסון , מפרץ ונהר מפרץ ענקי בצפון - מזרח קנדה , ממערב לחצי האי לברדור . קרוי על שמו של הימאי וחוקר הארצות הנרי הדסון . ארך המפרץ , מצפון לדרום , כ - 1,350 קילומטר , ורחבו ממזרח למערב , כ - 950 קילומטר . שטחו כ - 2 . ו מיליון קילומטרים רבועים . עמקו הממצע 130 מטר , ועמקו המרבי - 850 מטר . המפרץ נפתח כלפי צפון , ובפתחו מצויים כמה איים . נהרות רבים נשפכים למפרץ . לכן , וגם בגלל ההתאדית המעטה באזור זה , מימי המפרץ מלוחים פחות ממי ים רגילים . מליחות נמוכה זו מגבירה את קפיאת המים , ואמנם מפרץ הדסון קפוא כששה חדשים בשנה . הישובים לחופיו של המפרץ קטנים ומרחקים זה מזה . תושביהם עוסקים בדיג , בציד וביערנות . את העצים הרבים שנכרתים ביערות משיטים בקיץ במפרץ . על - שמו של הנרי הדסון קרוי גם נהר גדול בצפון - מזרח ארצות - הברית . ארכו כ - 500 קילומטר . מוצאו בהרי אדירונדק , והוא חוצה את מדינת ניו - יורק ונשפך לאוקינוס האטלנטי בעיר ניו - יורק . תעלות מחברות אותו עם ימת אירי וימת אונטריו . הנהר ויובלו העקרי , המוהוק , הם מנתיבי המסחר החשובים ביותר בארצות - ברית . שני עמקי הנהרות יוצרים פרוזדור שחוצה את הרי האפלצ'ים ונמשך מן האוקינוס האטלנטי ועד קנדה והימות הגדולות . הדסון , הנרי חברת מפרץ הדסון בשנת 1670 הוקמה " חברת מפרץ הדסון". זו היתה חברה מסחרית שנועדה לסחר עם האינדיאנים תושבי המפרץ , בעקר בעורות ובפרוות . אך החברה לא עסקה רק במסחר ובבנית תחנות מסחר . היא בעצם שלטה על כל האזור , נהלה מלחמות , כרתה בריתות שלום , חוקקה חקים והענישה את העברינים . באמצע המאה ה - 19 העברו כל פעלותיה לידי ממשלת קנדה . רגע היסטורי - ראשי ארגון הנשים'הדסה " מדינאים ואנשי דת בטקס לציון שיבתו של בית - החולים - הדסה " להר הצופים לאחר 19 שנה שבהן היה ההר מובלעת בתוך ירושלים המזרחית .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר