מתוך:  > אביב חדש 7 > טנזניה

עמוד:191

טנק וקני סנר ליצוא , ותירס , דחן , חטה ושעורה לצריכה עצמית , וכן כתנה לתעשית האריגים . אולם בגדול אחד טנזניה היא מן המדינות הראשונות : הסיסל , צמח ממשפחת האגבות שמסיביו קולעים חבלים . האי זנזיבר הוא הראשון בעולם בגדול עץ הצפרן ( איגניה ) , שמפרחיו מפיקים תבלינים ובשמים , והאי פמבה הוא מן הראשונים בעולם בגדול צמח הבשם קרפול . היסטוריה בימי הבינים הגיעו סוחרים ערבים אל חופה של טנגנייקה וסחרו עם תושביה . ב - 1840 העביר הסלטאן של מסקט שבחצי האי ערב את בירתו לאי זנזיבר , וזה שמש בסיס לפשיטות של סוחרים , ובהם סוחרי עבדים , לתוך היבשת . חוקרי ארצות אנגלים גלו ב - 1858 את ימת טנגנייקה ואת ימת ויקטוריה בחפושיהם אחר מקורות הנילוס . אחריהם המשיכו במחקרים באזור זה ליוינגסטון וסטנלי . הפגישה המפרסמת בין שניהם התקימה ב - 1871 בתחום טנזניה של היום . גם הגרמנים התענינו באזור , ובשנת 1884 בקר בה הגרמני קרל פטרס וקנה אדמה מראשי השבטים . בשנת 1885 היתה הארץ - עם רואנדה ובורונדי של היום - לשטח חסות גרמני . אחרי מלחמת העולם הראשונה היא נמסרה לידי בריטניה בתור שטח מנדט מטעם חבר הלאמים . זנזיבר ופמבה היו למושבה בריטית עוד ב - 1890 . טנגנייקה זכתה לעצמאותה בשנת 1961 , וכעבר שנה היתה לרפובליקה החברה בחבר העמים הבריטי . זנזיבר היתה למדינה עצמאית ב - 1963 . ב - 1964 הדח הסלטאן שלה , ועם הפיכתה לרפובליקה התאחדה עם טנגנייקה בפדרציה ששמה טנזניה ( צרוף האותיות הראשונות של שתי המדינות ) . במסגרת הפדרציה , יש לזנזיבר חקה משלה , בית - נבחרים משלה וראש ממשלה משלה . נשיאה של טנזניה עם הוסדה ב - 1964 היה יוליוס ניררה . תקופה ארכה , בעקר בשנות ה - 70 , הוא שלט שלטון יחיד והנהיג כלכלה סוציאליסטית רכוזית . ב - 1985 התפטר מתפקידו כנשיא , אך הוסיף לכהן כיו"ר המפלגה השלטת . השלטון עבר לידי סגנו ומקרבו , נשיא זנזיבר עלי חסן מויני ( לפי החקה , נשיא זנזיבר הוא סגן נשיא טנזניה ) . גם מויני שלט שלטון יחיד , ורק ב - 1992 התיר את הקמתן של מפלגות נוספות . נשיא טנזניה מ - 1995 הוא בנג'מין מקפה . נשיאה הראשון של טנזניה , יוליוס ניררה , נפטר בלונדון באוקטובר 1999 . בנטו בקע סורי - אפריקני חבר הענוים הבריטי ויקטוריה , ימה . ליוינגסטון , דיויד סטנלי , הנרי מורטון טנטלוס דמות במיתולוגיה היונית . לפי האגדה היה טנטלוס מלכה של ארץ פריגיה , ובנו של זאוס אבי האלים . פלופס וניובה היו ילדיו . טנטלוס הרג את בנו פלופס , בשל את בשרו והגישו לאלים שהסבו אל שלחנו , כדי להוכח אם אמנם כל - יודעים הם . האלים גלו את פשעו ודנו את טנטלוס לענויים קשים בעולם הרפאים . שם הוא עמד , רעב וצמא מאוד ושקוע עד לסנטרו במים , אך כל פעם שנסה לשתות מן המים , הם נסוגו אחורה . ענפים עמוסים ענבים ופרות אחרים היו תלויים מעליו , אך כל פעם שנסה לנגע בהם , הם התרחקו ממנו . היום משתמשים בבטוי " יסורי טנטלוס " להגדרת יסוריו של אדם הקרוב אל הישועה , אך משום - מה אינו יכול להגיע אליה . אלי יון ורומא זאוס טניס משחק חבטה בכדור המתנהל במגרש חצוי לשני " שדות". משתתפים בו שנים או ארבעה שחקנים . מטרת המשחק היא לחבט בכדור מעל לרשת לתוך חלקת היריב , באפן כזה שלא יוכל להחזיר את הכדור בחבטה לפני שיגע פעמים ברצפה . משחק הטניס היה ידוע עוד בימי הבינים , ובמאות ה - 7 ר וה - 18 כבר היה נפוץ . צורתו , כפי שהיא מכרת היום , התגבשה באנגליה במחצית המאה ה - 19 , וממנה התפשט לכל העולם . כללי הנצחון בתחרות תחרות טניס מתחלקת למשחקונים ולמערכות . המנצח במערכה הוא זה הזוכה בששה משחקונים , בתנאי שיש לו יתרון של שני משחקונים לפחות על יריבו . במצב של 6 - 6 משחקים את המשחקון שובר השויון והמנצח בו זוכה במערכה . מרבית התחריות נערכות בשיטת " המנצח ברב משלוש מערכות", כלומר המנצח הוא זה שזכה ראשון בשתי מערכות . באליפיות הגדולות הנערכות באוסטרליה , בצרפת , בוימבלדון שבלונדון ובארצות - הברית , ובתחריות חשובות כמו משחקי גביע דיויס , נקבע המנצח בשיטת " הטוב מחמש מערכות", כלומר הראשון שמנצח בשלוש מערכות . גם כאן אין משחקון שובר שויון במערכה המכרעת ( חמישית ) . משחקים בשיטה זו נערכים לגברים בלבד נקני . מגרשי הטניס בעבר היו מגרשי הדשא המקבלים ביותר . האליפות ראשיתו של הטניס במשחקי היוונים והרומאים . בימי הביניים שיחקו בו הצרפתים בחצר המלוכה ובארמונות האצולה , וכן במנזרים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר