טלסקופ

עמוד:185

הגברים היהודים מתעטפים בטלית בשעת תפלת הבקר , העובר לפני התבה - החזן , שליח הצבור - גם בשאר התפלות , ובמשך כל יום הכפורים גם קהל המתפללים . יש עדות בישראל שבהן הגברים נוהגים להתעטף בטלית מגיל בר - מצוה , ויש עדות שרק גברים נשואים לובשים טליתות . המתפלל מתעטף בטלית לפני התפלה ומברך ברכה " להתעטף בציצית". יש המקפידים שהטלית תעטף את רב הגוף ויש המסתפקים בעטיפת הטלית סביב הכתפים . הטלית עשויה לרב צמר או משי לבנים , וארוגים בה פסי רחב בצבע שחר או תכלת . ארבע הציציות - פתילים שזורים הנמצאים בארבע פנות הטלית - חיבות להיות מאותו החמר שממנו עשויה הטלית . לארך השפה העליונה של הטלית נוהגים לתפר לקשוט פס משי או פס שזור חוטי זהב או כסף , המכנה " עטרה". " טלית קטן", הנקראת גם " ארבע כנפות", היא טלית קטנה שבמרכזה נמצא תר להכנסת הראש וציציות בארבע כנפותיה . זהו בגד שיהודים דתיים לובשים מתחת לבגדים במשך כל היום , על פי הכתוב בתורה : " ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם"( במדבר טו לח ) . בר - מצוה חזן , חזנות יום הכפורים תפלה טלסקופ מכשיר המשמש לצפיה בכוכבים . מבחינים בין טלסקופים לצפיה באור נראה לבין טלסקופים המשתמשים בסוגי קרינה אחרים , כגון גלי רדיו וקרינה תת - אדמה . בצפיה בטלסקופ אור נראים עצמים מרחקים כאלו הם גדולים וקרובים יותר , וכך נתן להבחין בפרטים החבויים מהעין הלא - מזינת . הטלסקופ הפשוט המצא בהולנד בתחלת המאה ה - 17 . טלסקופ זה מרכב מצנור חלול , אטום לאור , שבקצותיו שתי עדשות . העדשה הקרובה לעין נקראת עינית , והרחוקה מהעין נקראת עצמית . קרני האור עוברות דרך העדשות ונשברות , וכך הן נכנסות לעין בזוית שונה מן הזוית שבה היו נכנסות לעין לא - מזינת . לכן נראה לנו העצם שממנו יצאו קרני האור גדול וקרוב יותר ופרטיו ברורים יותר . בעזרת טלסקופ אור מסוג זה גלה גלילאו גלילי בשנת 1609 תגליות אסטרונומיות חשובות : ירחים של כוכב הלכת צדק , כתמים בשמש , הרים ומכתשים על פני הירח , ואפלו רמז לקיומן של טבעות סביב כוכב הלכת שבתאי . בשנת 1611 בנה האסטרונום יוהן קפלר טלסקופ מסוג שונה במקצת ששתי עדשותיו מרכזות ( בטלסקופ של גלילאו העינית היתה עדשה מפזרת , והעצמית - עדשה מרכזת ) וקבל הגדלה חזקה מעט יותר . אולם התמונה התקבלה במהפך . קצת יותר מ - 60 שנה אחרי גלילאו , הציג איזק ניוטון טלסקופ אור מסוג שונה - טלסקופ מראה . בטלסקופ זה , העצמית מראה קעורה , האוספת את האור , מרכזת אותו ושולחת אותו אל מראה שטוחה קטנה , המסיטה אותו לעבר העינית . הטלסקופים הגדולים ביותר בעולם הם היום מסוג זה , משום שקל יותר ליצר במדיק מראות גדולות מאשר עדשות גדולות . הטלסקופ הגדול בעולם היום הוא טלסקופ מראה , הנמצא בראש הר קאה שבהואי , שהחל לפעל ב - 1990 . קטר מראת העצמית שלו הוא 10 מטרים . יתרונו של הטלסקופ על עין האדם הוא ביכלתו לאסף כמות גדולה יותר של אור . אולם התברר שאפשר להגדיל גם את יכלת הטלסקופ . עושים זאת בעזרת צלום השמים : אפשר לחבר לטלסקופ מצלמה הנושאת סרט צלום רגיש ביותר , ולכונה למצב של " חשיפה ארכה", שבו הצמצם נשאר פתוח למשך זמן רב . בצורה כזו נתן לאסף אור גם מכוכבים חלשים או רחוקים מאוד , שאורם חלש מכדי שיהיה אפשר להבחין בהם בהסתכלות קצרה . טלסקופ מחזיר אור , בעל מראה קעורה , מהמאה ה - 19 , שנבנה על פי דגם הטלסקופ שבנה המדען הבריטי אייזק ניוטון . מבט מלמעלה על קהל מתפללים עטופים בטליתות ליד הכותל המערבי בירושלים .

קודם  |  הבא