עמוד:136

רבות מיצירותיו של טגור תרגמו לעברית . הסופר דוד פרישמן תרגם את הספרים"ג'יטנילי", " הירח העולה", " הגנן", " חיטרה", " אספי פרי . המשוררת פועה שלו - תרן תרגמה לעברית כמה ספרי שירה של טגור ובהם " גחליליות", " צפורי נוד". " הגיגי הם גחליליות - נקדות אור חי קורצות באפל". הודו - היסטוריה יוגה טג'יקיסטן שטח : 143,100 קמ"ר תושבים : 5.4 מיליון בירה : דושנבה דת : אסלמית סנית שפה : טג'יקית , אוזבקית , רוסית מדינה שהיתה אחת מחמש הרפובליקות של ברית - י . המועצות באסיה התיכונה , עד להתפרקותה של זו בשנת 1991 . טג'יקיסטן גובלת באוזבקיסטן במערב , בקירגיזיסטן בצפון , בסין במזרח ובאפגניסטן בדרום . הארץ ותושביה טג'יקיסטן היא ארץ הררית מאוד . במזרחה מתנשאים הרי פמיר , שכמה מפסגותיהם הן מן הגבוהות בעולם : הר הקומוניזם ( 7,495 מטרים , לפנים : הר סטלין ) הר לנין ( 34 7,1 מטרים ) , והר המהפכה ( 6,974 מטרים ) . פני השטח הולכים ויורדים כלפי מערב ודרום , אך בקצה הצפוני - מערבי של המדינה , בגבול אוזבקיסטן , הם מתרוממים שוב עד גבה 5,487 מטרים . רק בפנה הדרומית - מערבית של המדינה מצויים שטחים נמוכים יותר , שגבהם פחות מ - 500 מטרים . כאן מרכזת רב האכלוסיה . הנהר אמו דריה זורם בדרום המדינה , על גבולה עם אפגניסטן . האקלים בטג'יקיסטן יבשתי מבהק , ועל כן יש הבדלים גדולים במדות החם לפי עונות השנה , אך הבדלים גדולים עוד יותר נוצרים בגלל הפרשי הגבה בין האזורים השונים . החרף קר מאוד ברב חלקי המדינה , והטמפרטורות יורדות הרבה מתחת לנקדת הקפאון . רק בבקעות בדרום - מערב , המוגנות מפני הרוחות הצפוניות , שוררות בחרף טמפרטורות נוחות יחסית , ובקיץ עשויה הטמפרטורה להגיע ל - 30 מעלות ואף יותר . כמות המשקעים הולכת ופוחתת כלפי מזרח , ובהרי פמיר היא נמוכה מ - 200 מילימטרים בשנה . במרכז הארץ יורדים כ - 000 , ו מילימטרים . ההרים מתחת לקו השלג הם בדרך כלל משטחים גדולים של סלעים חשופים , אדמים ואפרים , ששטחי מרעה מפזרים ביניהם . למטה מהם משתרעים יערות של ערערים ואשוחים גבוהים . על המדרונות הנמוכים יותר , שהם יבשים מכדי לקים עצים , גדלים שיחים נמוכים ועשבים . רעשי אדמה שכיחים למדי בטג'יקיסטן . בדרום המדינה מצויה ימה שארכה 130 קילומטרים , שלא היתה קימת עד שנת 1 191 : באותה שנה פקד את האזור רעש אדמה גדול . מפולות ההרים הגדולות שבאו בעקבותיו חסמו את אפיקו של אחד הנהרות , ומימיו נקוו לימה גדולה . 85 אחוז מן התושבים הם בני עמים מונגולים - טורקיים : 62 אחוזים מהם טג'יקים , ו - 23 אחוזים אוזבקים , טטרים ואחרים . הרוסים הם כשמונה אחוזים מן האכלוסיה - פחות מבכל שאר הרפובליקות הסוביטיות לשעבר באסיה התיכונה . רב התושבים הם מסלמים סנים . כשליש מן התושבים חיים בערים . הגדולה שבהן היא הבירה - דושנבה שבדרום - מערב המדינה , ובה כ - 600,000 תושבים . בשנים 1929 - 1961 נקראה " סטלינאבד"( " עירו של סטלין") . טג'יקיסטן היתה העניה ברפובליקות של ברית - המועצות . בגלל פני הארץ ההרריים השטחים היפים לחקלאות מצמצמים מאוד והם מנצלים רבם לגדול בהמות - בקר , צאן וסוסים - ולא לעבודת האדמה . השלטון הסוביטי פעל רבות לפתוח הארץ , בעקר בכרית תעלות השקיה ובפתוח התעשיה . הגדול החקלאי החשוב ביותר הוא הכתנה . כן מגדלים ארז , חטה , שעורה , גדולי מספוא וכן כרמים וגני פרי . בארץ יש לא מעט אוצרות טבע , ובהם נפט , טונגסטן , פוספטים ומתכות לא - ברזליות . ענף התעשיה הגדול ביותר הוא הטקסטיל . עם התפרקותה של ברית - המועצות ב - 1991 נתכה מכה קשה על כלכלת טג'יקיסטן , כמו על כלכלת שאר הרפובליקות הסוביטיות לשעבר , ועקב כך פסק כמעט לחלוטין סחר החוץ שלה . היסטוריה בימי הבינים פלשו לשטח טג'יקיסטן של היום שבטים כמחצית מתושבי טג'יקסטן הם טג'יקים מוסלמים , שמוצאם בעמים האיראניים . כן חיים בה אוזבקים , רוסים ואוקראינים . בתמונה - גבר טג'יקי .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר